לקוח מתוך הפדאור:
 
 
                                                      בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
 
                                                                                                                 עפ 71078/00
 
  בפני: כב' השופטת ד' ברלינר, אב"ד
                   כב' השופט ז' המר
                   כב' השופטת י' שטופמן
 
 תאריך:           24.05.2001
 
  המערער: עו"ד מיכה הוכמן

                   ע"י ב"כ עו"ד ד"ר חיים משגב
 
                         נגד
 
  המשיבה: מדינת ישראל

                   ע"י ב"כ עו"ד שוורץ
 

                                                                           פסק דין
 
 לאחר שמיעת מלוא הטיעונים בתיק זה ובהמלצת בית המשפט חזר בו עו"ד משגב מהודעת הערעור, ככל שהדברים אמורים בהכרעת הדין והותיר על כנו את הערעור לענין העונש.
 
 אנו אומרים בפה מלא, כי טוב עשה עוד משגב שקיבל המלצתנו בנושא זה.
 
 לענין העונש - המערער, עורך דין במקצועו, הורשע בתיק זה בניסיון לקבלת דבר במירמה, כאשר הדבר שמדובר בו הינם שני שיקים שסכומם הכולל מתקרב ל-3 מליון ש"ח.
 
 איננו רואים טעם לחזור על כל העובדות המפורטות בכתב האישום ובדיעבד אשר נקבעו כממצא על ידי בית משפט קמא. די לנו אם נאמר, כי אותם 3 מליון ש"ח היוו את תמורתם של שני שיקים אשר נגנבו מרשות הדואר ואשר מצאו דרכם לחשבונותיו בבנק של המערער שבפנינו, ואלמלא התגלתה הגניבה הדעת נותנת שגם היו מגיעים לכלל פרעון.
 
 בית משפט קמא הטיל על המערער שנה אחת מאסר בפועל, לצד ענישה נוספת.
 
 בהודעת הערעור בנושא זה מעלה ב"כ המערער אותם נימוקים שהועלו בזמנו גם בפני בית משפט קמא.
 
 ב"כ המערער מדגיש את העובדה, כי המערער נוצל לדעתו על ידי אחרים, כי מעשה המרמה גם תוך יציאה מנקודת הנחה שבוצע על ידי המערער, הוא מעשה שלומיאלי בטיבו אשר צפוי היה להתגלות.
 
 עוד מסב ב"כ המערער את תשומת הלב אל נסיבותיו הקשות של המערער ואל חלקם של אחרים בפרשה זו.
 
 כל הנימוקים הללו נזכרו גם בבית משפט קמא. עיון בגזר הדין מצביע על כך שהשופטת לקחה אותם בחשבון. אין לך נימוק אשר הועלה בפנינו ולא היתה לו התייחסות כזו או אחרת בגזר הדין.
 
 יחד עם זאת, ולא בלי היסוס, החלטנו להתערב בענישה בצורה שתובהר להלן:
 
 אנו אומרים בפה מלא, כי בהחלטתנו אנו נותנים משקל יתר לנימוקים הומניים ואנושיים ואין בכך משום קביעה, כי בית משפט קמא חרג בענישה מנורמת ענישה סבירה, ראויה ומקובלת.
 
 הנימוקים שבשלהם אנו מתערבים בענישה, הם כדלקמן:
 

א. אנו מתחשבים לפחות לענין הענישה בכך שהיו בתיק זה גם מעורבים אחרים, כפי שנקבע גם על ידי בית משפט קמא, אשר לפחות בשלב הנוכחי ומבלי לדעת או לקבוע מסמרות כיצד תהיינה ההתפתחויות בעתיד, עדיין לא נתנו את הדין בשל חלקם בפרשה.  אין בכך השלכה על פי השקפתנו לענין עצם ההרשעה. יש לכך אולי השלכה מסויימת לענין הענישה.
 
 ב. אנו מתחשבים במידה רבה בגילו של המערער. אכן, גם נתון זה נלקח על ידי בית משפט קמא בחשבון.
  יחד עם זאת, נראה לנו, כי גילו של המערער, כבן 70 שנה, צריך להיות לו משקל נוסף לענין הענישה.
 
 ג. עוד אנו נותנים משקל לעצם העובדה שניסיון המירמה, כשמו כן הוא, נשאר בגדר ניסיון ובסופו של דבר השיקים המזוייפים והגנובים התגלו והמערער לא קיבל לידו את תמורתם.
 
 ד. אנו נותנים משקל גם לכך שהמערער לא יוכל יותר לעסוק במקצועו הגם שרשיונו נשלל ממנו גם לפני כן.
 
 בהתחשב בכל הנימוקים הללו, אנו מאזנים את רכיבי הענישה שהוטלו על ידי בית משפט קמא בצורה שונה, וקובעים כדלקמן:
 אנו מעמידים את הקנס שהוטל בבית משפט קמא על 10,000 ש"ח במקום 3,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתם.
 
 אנו מעמידים את תקופת המאסר על 6 חודשים במקום שנה. נשקול אפשרות של ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות אם ימצא המערער מתאים לכך.
 
 יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם.
 
 ניתן היום, ב' בסיון תשס"א, (24 במאי 2001), במעמד הצדדים.
 
 י' שטופמן, שופטת ד' ברלינר, אב"ד שופטת
 
 השופט ז' המר:
 
 לדעתי אין מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. בית משפט קמא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים והעונש שגזר איננו חורג במידה כזו שיש להתערב בו, בהתחשב בנסיבות המחמירות של העבירה, כפי שצויינו על ידי בית משפט קמא: עצם החומרה של המעשה, היותו מבוצע על ידי מי שעיסוקו בעריכת דין, כאשר דווקא עיסוקו זה הקל כנראה על הביצוע, וגם השימוש שעשה המערער בעיסוק זה כדי לנסות ולהסוות בדיעבד את המעשה.
 
 עוד קבע בית משפט קמא, כי אין הוא יכול לקבוע שחלקו של המערער היה שולי, למרות מעורבותם של אחרים.
 
 ניתן היום, ב' בסיון תשס"א, (24 במאי 2001), במעמד הצדדים.
 
 ז' המר, שופט
 
 אשר על כן ועל פי דעת הרוב תועמד תקופת המאסר, כאמור, על 6 חודשים והקנס על 10,000 ש"ח כאמור לעיל.
 
 אנו קובעים את הדיון בפנינו לתאריך 12.07.2001 בשעה 08:30, כדי לקבל חוות דעת של הממונה על עבודות שירות.
 
 המזכירות תעביר עותק החלטה זו לממונה על עבודות שירות, שימציא חוות דעת ביחס למערער.
 
 מספר הטלפון של המערער הוא: 03-6963073.
 
 ניתן היום, ב' בסיון תשס"א, 24.05.2001, במעמד הצדדים.
 

 
לקוח מתוך פדאור powered by google
 
עפ 71078/00 עו"ד מיכה הוכמן נ' מדינת ישראל (תל-אביב-יפו), 24/05/2001