ד"ר חיים משגב

משה(בוגי) יעלון אמר בפורום של מנהיגות יהודית, שבראשו עומד משה פייגלין, את מה שרבים, אולי, חושבים, אבל מפחדים להגיד מטעמים שאינם קשורים כלל לערכים דמוקרטיים ולפלורליזם מחשבתי. 'שלום עכשיו' איננה גוף לגיטימי.  השקיפות היא ממנה והלאה. מקורותיה הכספיים עלומים. חבריה עוסקים כל העת בהלשנות ובהתחקות אחרי הבנייה ביהודה ובשומרון. אז למה אסור להגיד עליה את מה שאמר עליה מי שהיה  רמטכ"ל ויהיה, אולי, בעתיד שר הביטחון?

כלום לא היו אלה יוסי ביילין וחבריו, מי שניהלו במימונם של ארגוני שמאל אירופאיים  מגעים אסורים בראשית שנות ה -90' מאחורי גבו של יצחק רבין, כדי לכפות על כ-ו-ל-נ-ו את הסכמי אוסלו העלובים שהחזירו מתוניס עשרות אלפי מחבלים לליבה של ארץ ישראל?  אז למה אסור עכשיו לומר שזאת הייתה טעות שעלתה בחייהם של אלפי יהודים? האם המהלך של אלה שקוראים לעצמם 'יוזמת ג'נבה' הוא יותר לגיטימי מפעולותיהם של אלה שמתיישבים  בשטחים שנכבשו ב -1967? האם האלוף(במיל.) עמי איילון הוא פחות מוקצה רק בגלל שהוא תומך במה שקשקשני הצמרת בתקשורת חושבים שזה מה שצריך לקרות?

והיכן הם כל אלה שתמכו  בהתנתקות החד-צדדית מגוש קטיף ובהשלכתם לרחוב של אלפי אנשים? כלום אין זה מביך לראות אותם כעת מתפתלים ומגמגמים וממלמלים דברי התנצלות על אי-ראיית הנולד ועל הקסאמים שהתעופפו לעברן של אשקלון ובאר שבע  ונתיבות ושאר היישובים בעוטף עזה?

דוד בן גוריון ידע לעשות את הדברים מהר, חד וברור. מגילת העצמאות שהוא ניסח היא מסמך לתפארת. אולם בכך לא תמה מלאכתו. היא רק החלה. הזכות של העם היהודי על ארץ ישראל  בערה בעצמותיו ולכן הוא שלח את צה"ל לכבוש את כל מה שניתן במהלך  המלחמה ההיא. 'גבולות החלוקה' היו בשבילו כלא היו. לאחר מכן, הוא סיפח את כל השטחים שנכבשו והחיל עליהם את המשפט הישראלי. מאז רמלה ולוד וחיפה ובאר שבע ואשדוד ונהריה ועוד מאות מקומות הם חלק ממדינת-ישראל.

אז נכון שבנימין נתניהו הוא לא דוד בן גוריון אבל למה לנזוף במי שחושב שאת מה שנטשנו במהלך המטורף ההוא של אריאל שרון, שהיה באמת ובתמים פרי באושים של מעשה לא-דמוקרטי שנולד בחצר הביזנטית של עומרי שרון, צריך לחזור וליישב? האם לא ברור שאם ננטוש כעת את כל השטחים שנכבשו ב - 1967 נידרש מחר להחזיר את כל השטחים שנכבשו ב -1948?

חבל שדברים כל-כך פשוטים מקבלים עיוות באמצעי התקשורת בידי מי שנחשבים בטעות לאליטה של מדינת ישראל. חלקם היו, אולי, לפני הרבה מאוד שנים חלק ממשהו יפה שנבנה כאן, כשאינטלקטואלים כמו נתן אלתרמן או ברל כצנלסון נתנו את הטון בראש תנועות הפועלים, אבל לא לעת הזאת. כעת, כל מה שנשאר מן החזון הציוני שאותו הובילה פעם אליטה אמיתית מתרכז במחוזות הנפלאים  שנמצאים מעבר לקו הירוק האווילי.

אז למה אסור לומר זאת? למה לחזור לטירוף שאחז בנו מאז שמאחזי העיניים חזרו עם טיוטת ההבלים מאוסלו? כלום זה מה שצפוי לנו גם עכשיו? רדידות וסתימת פיות? כלום זקוקים אנחנו לעוד אסון, או לעוד גלות, כדי להבין שאם לא נתעשת עכשיו, נחמיץ, קרוב לוודאי, גם את המעט שדוד בן גוריון הוריש לנו ?

לצפייה במאמר שפוסם ב - y net  לחץ כאן:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3765320,00.html