בתי המשפט

                                      גזר דין

1.         הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן. כתב האישום המתוקן בשנית, כולל שלושה אישומים, לפיהם בשלושה מקרים (שלושה ימים, יום אחרי יום), בחודש יולי 2007, מכר הנאשם סם מסוג חשיש לשתי שוטרות. פעמים כמות של כ-10 גרם תמורת 400 ₪ ופעם כמות של כ-5 גרם תמורת 200 ₪.

2.         להודאת הנאשם קדם הסדר טיעון בין הצדדים, לפיו כתב האישום תוקן בשנית, באופן שנמחקו ממנו שלושה אישומים, הנאשם הודה והורשע, כאמור, והצדדים הותרו לטעון לעונש באופן חופשי, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

3.         שירות המבחן הגיש לבית המשפט תסקיר המפרט הנתונים הרלוונטיים לגבי הנאשם, וציין, כי התרשם שהנאשם נעדר תובנה לחומרת מצבו, והמוטיבציה שהוא מבטא הינה חיצונית, ללא רצון אמיתי להיעזר בשירות המבחן. בנסיבות אלה, ולאור העובדה שמעמדו בארץ לא ברור, נמנע מהמלצה טיפולית לגביו.

לבקשת הסניגור, הוגש תסקיר משלים, כדי לבחון אפיק טיפולי. שירות המבחן ציין בתסקיר המשלים, כי הנאשם נדרש למסור בדיקות שתן, על מנת לבחון מהן האפשרויות הטיפוליות המתאימות לו, אולם הוא ניסה לזייף את תוצאות הבדיקה, ולאחריה ניתק הקשר. היו נסיונות ליצור עמו קשר, ובאחת השיחות הטלפוניות מסר שיצור קשר, אך לא עשה כן והקשר עמו נותק. בנסיבות אלה, נותרה עמדת שירות המבחן בעינה.

4.         התביעה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ממושך, לאור מהות העבירות וחומרתן, והעובדה שהנאשם לא גילה רצון לקבל טיפול ושיקום, כך שהאינטרס הציבורי הוא העומד במרכז. 

5.         הסניגור, עו"ד ד"ר ח' משגב, טען כל שאפשר לזכות הנאשם וניסה למזער ככל שניתן מחומרת העבירות. מטבע הדברים התמקד בנסיבותיו האישיות של הנאשם, וביקש להסתפק במאסר על תנאי וקנס.

6.         הנאשם הורשע בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן, אשר לפי עובדות כתב האישום וסמיכות הזמנים, ניתן להתייחס לכך כאירוע אחד. מדובר בבחור יהודי בגיל 22, בעל אזרחות אמריקאית. בשנת 2003, עלה בגפו מארה"ב, בתמיכת בני משפחתו, ובמשך כארבע שנים למד בשתי ישיבות, טלסטון ואור יעקב. את הישיבה האחרונה, התבקש לעזוב, לאחר שהתגלה, כי הוא נמצא בקשר עם בחורה. לדבריו, התנסותו הראשונה בסמים מסוג גראס, היתה עוד בהיותו בארה"ב, והתנסות זו לא היתה חיובית. בארץ, ניסה שוב שימוש בגראס, בהיותו בגיל 19, בנסיבות חברתיות, במסגרת הישיבה בה למד. לאחר שעזב את הישיבה, עבר לירושלים והחל להשתמש בסמים על בסיס כמעט יומיומי. לדבריו, תיווך בסחר בסמים בתמורה למגורים, מזון, וקבלת סם לשימושו, מהקטין, השותף לתיק זה, ואשר נגדו הוגש כתב אישום נפרד, כפי שצויין בתסקיר.

הנאשם לא גילה התייחסות רצינית בקשר עם שירות המבחן, שלל התמכרות לסמים וצורך בטיפול. לדבריו, ידע כי הוא עובר על החוק, אך חשב שההתייחסות בישראל תהיה מקלה. שירות המבחן התרשם מבחור ילדותי, המתקשה במסגרות מחייבות, ולאור העובדה שמעמדו החוקי בארץ אינו ברור, נמנע מהמלצה טיפולית.

אומנם, בתסקיר הראשון מתאריך 21.9.08 צויין, כי הוא מסר בדיקות שתן המעידות על נקיון מסמים, אולם, בתסקיר השני מתאריך 10.12.08 צויין, כי הנאשם התבקש לתת שוב בדיקת שתן, וניסה לזייף את תוצאות הבדיקה, ולאחריה ניתק הקשר עם שירות המבחן. מכלול נתונים אלה שוקלים לחומרה.

מנגד, יש להביא בחשבון לקולא את סוג הסם שאינו מבין החמורים בין הסמים המסוכנים, הכמויות, את ההודאה ולקיחת האחריות, אף ללא שהוצע לנאשם דבר בגדר הסדר הטיעון, ואת העובדה שזו הסתבכות ראשונה עם החוק, ועד מקרה זה, הנאשם מעולם לא היה עצור או ישב בכלא.

כמו כן, הנאשם היה במעצר מאחורי סורג ובריח מספר ימים, עד שיחרורו בתנאים מגבילים.

בנוסף יש לציין, כי שותפו של הנאשם בביצוע העבירות, הקטין המוזכר בתסקיר, הועמד לדין בגין עבירות סחר בסמים, נדון לארבעה חודשי מאסר בפועל וארבעה חודשי מאסר על תנאי [ת.פ. 1018/07 נוער].

סיכומו של דבר, באיזון מכלול השיקולים, אני מטילה על הנאשם עונש כדלקמן:

א.         8 חודשים מאסר בפועל, לריצוי החל מיום 01.02.09. במועד זה יתייצב הנאשם בשעה 08:00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים, לשם קליטתו בשב"ס.

ב.         4 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, על כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

אני מורה על חילוט והשמדת הסמים שנתפסו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום כ"ג בטבת, תשס"ט (19 בינואר 2009) במעמד הצדדים.