בחירות חוזרות עכשיו.

 יש רק דרך אחת שבה צריך ללכת. עם שפוי אסור לו אפילו לשקול כל אופציה אחרת. לא ועדת חקירה, שעל הקמתה יכולה להחליט רק הממשלה, ולא כל סוג אחר של בדיקה, פרלמנטרית או אחרת. כל אלה דרכים שרק יתנו דרכי מילוט לקבוצת האנשים שהשתלטה על הנהגת המדינה בדרכי רמייה.

אין ניסוח מדויק יותר כדי להציג את סדר היום הפוליטי שבשמו הוקמה המפלגה שאותה הוריש אריאל שרון לאהוד אולמרט – ולחבורה השלומיאלית  שהוא קושש מסביבו. את חלקה לפחות תעיף הרוח: את צחי הנגבי, את חיים רמון, את אביגדור יצחקי ועוד רבים אחרים; אבל לא צריך להשאיר את מלאכת ניקוי האורוות רק לפרנסיה של מערכת אכיפת החוק.

ההצלחה הגדולה של הריסת היישובים הפורחים בגוש קטיף ובצפון השומרון, שעליה ניצח, מי אם לא, דן חלוץ 'ברגישות ובנחישות', הולידה את 'תוכנית ההתכנסות', שבשמה נקראו האזרחים להצביע בעד אהוד אולמרט. אבל עתה, כשברור שבתוכנית הזו אין כל ממש, ושאם היא הייתה יוצאת לדרך, חלילה, לפני העימות האחרון עם שכירי החרב של האיראנים, מדינת ישראל הייתה נמצאת על עברי פי פחת - אין להרשות למי שהגה אותה להישאר על כסאו אפילו רגע אחד נוסף. אלפי הקטיושות, אם הן היו נופלות על גוש דן, ולא בצפון הארץ, היו עלולים לאלץ את צה"ל לעשות שימוש בארסנל האטומי שלו – ולאחר מכן באמת היינו מקבלים 'מזרח תיכון חדש'.

כעת צריך לומר לכל מי שנבחר על 'הכרטיס' ההזוי הזה : לכו לבחירות חוזרות. המשך החזקתכם במוסרות השלטון איננו לגיטימי עוד. עליתם לשלטון בגלל הבטחות שווא, השתמשתם בסיסמאות שקר שהוכנו עבורכם במשרדיהם משופעי הפאר המזויף של יחצ"נים. לא גיליתם את האמת. מעלתם בתפקידיכם. סיפרתם סיפורי בדים על היתרונות שבהפקרת בני ברית בדרום לבנון ובגירוש המתיישבים מיישוביהם בגוש קטיף ומצפון השומרון.  רציתם לעשות את אותו הדבר ביהודה ובשומרון. בניתם גדרות הפרדה וחומות מגן כדי להתחבא מאחוריהן. זייפתם. שיקרתם. הסתרתם. מעלתם. מה עוד צריך לקרות כדי שתודו שאסור היה לכם להמר על גורלו של העם היהודי?

יכול להיות שאין דרך משפטית כדי לאלץ כמה עשרות חברי כנסת להכריז על התפזרות הכנסת, בעיקר לא את אלה ממפלגת השלטון שבוודאי תיעלם לאחר הבחירות הבאות, אבל צריך לעשות את הכל כדי שזה יקרה.

למעשה, צריך להדיח את כל אלה שהתמנו לתפקידיהם בחמשת השנים הארורות שבהן שלטה בנו משפחת שרון; שנים שבהן השחיתות גאתה באורח מפחיד עד כדי מיאוס. ייתכן אפילו שצריך ללכת עוד הרבה יותר רחוק, ולסלק את כל מי שגדל בשנים שבהן שלטה ברמה  הקונספציה שנסיגות חד צדדיות בשמותיהן השונים יביאו את השלום המיוחל.

התהליך בוודאי יהיה כואב – אבל אין כל דרך אחרת. קציני צבא שבגרו בימי אוסלו, או בימים שבהם אהוד ברק ברח מדרום לבנון, אינם יכולים אפילו להאמין שיש גם דרך אחרת.

אותו הדין מתקיים, ללא ספק, גם בכל מי שנתן יד בכל דרך שהיא - גם במערכת המשפט - לתהליך הפירוק של גוש קטיף וצפון השומרון. יש לנקז את הדם הרע – ולהתחיל מהתחלה.

ד"ר חיים משגב (לצפייה בכתבה לחץ כאן)