ספרים » באש צולבת / ספר שיחות בין אורן שחור לחיים משגב
לחץ להגדלה
"...אורן שחור עמד בעין הסערה. כקצין בצה"ל הממונה על השטחים וכמייצג האינטרס הביטחוני של צה"ל, הוא מצא את עצמו בצוות עשיית השלום. הוא הבין שאין ביטחון בלי יחסים נכונים עם השכנים, וכי יחסים טובים אינם פחות חשובים מתותחים טובים ...."


"...אורן שחור עמד בעין הסערה. כקצין בצה"ל הממונה על השטחים וכמייצג האינטרס הביטחוני של צה"ל, הוא מצא את עצמו בצוות עשיית השלום. הוא הבין שאין ביטחון בלי יחסים נכונים עם השכנים, וכי יחסים טובים אינם פחות חשובים מתותחים טובים.... 'הסכם אוסלו', שאורן שחור השתתף בתהליכיו ותרם לו רבות, הפך את המציאות על פיה. נוצרה הזדמנות חדשה לחלוטין, שהחלה עם הפסקת הטרור ועשוייה להסתיים בשלום קבע עם הפלשתינים. המציאות השתנתה, איפוא, אך הוויכוח לא תם, וגם אחרי שאורן שחור שילם מחיר בלתי-מתקבל-על הדעת על לא עוול בכפו, הוא התייצב על בימת הדיון והשמיע בבהירות ובצלילות את דעותיו....הספר הזה הוא בבחינת מראה כפולה - המראה האחת משקפת את הניסיון שנרכש, כלומר, הניסיון לראות באויב בן-שיח. הניסיון לשכנע עם, שהתקדמות אל השלום קובעת יותר מניצחון חד-פעמי במלחמה.... המראה האחרת מופנית לעתיד. שכן ההכרעות שכבר נעשו מאפשרות, אך אינן באות במקום, עשיית הכרעות בעתיד.... עדיין לא תמה המלאכה. כאשר מראה אחת משתקפת ברעותה, אפשר להיווכח שגם מה שנראה כבלתי-אפשרי, יכול להיות אפשרי, ומפתיע. וכששתי המראות הללו לנגד עיניו, ניגש אורן שחור לעשיית הספר הזה עם חיים משגב, וכמו בעימותים הטלוויזיוניים ביניהם, גם כאן נוצר סיגנון של הידברות מפתיעה, יוצאת-דופן בחריפותה, המוסיפה לספר לוויית חן ומשקפת לא רק את מראנו בעבר, אלא גם את דמותנו בעתיד; עם הדוהר אל עתיד חדש גם בשעת סערה. הסערה תחלוף, השלום יגיע..."  (מתוך דברים שאמר שמעון פרס בהקדמה לספר)

 

 

"...המאמץ להשיג שלום עם שכנינו הוא קודם כול מאמץ להשיג שלום בתוכנו. ישראל חלשה, מפולגת ומפוצלת, לא תשיג שלום. חולשתה הפנימית רק תעודד את הקצנת תביעות הערבים ותפיח רוח חיים באמונתם שישראל היא תופעה בת-חלוף. השלום עם שכנינו מותנה קודם כול בחוסננו הפנימי, וחוסן זה מותנה מצידו בחיזוקם של עיקרים לאומיים המאחדים אותנו ובגיבושה של דרך מוסכמת לדון במה שאינו מוסכם. כאן תרומתו הייחודית של ספר זה. בדיון הפתוח ובשאלות הנוקבות שמציג עו"ד חיים משגב לאלוף(במיל.)אורן שחור עולים אומנם רבים מנושאי המחלוקת הלאומית, אך אלה נדונים בכובד ראש, ומה שחשוב בעיני יותר, בכבוד הדדי...שלילה גורפת...של יריבים פוליטיים והיעדר תרבות דיון הפכו אצלנו למכת מדינה...רובנו לקינו בזה במידה זו או אחרת, כנפגעים וכפוגעים כאחד. כך נראית לי ההחלטה המחמירה(אולי המחמירה מדי) בעניינו של אורן שחור, ובדיעבד הייתי נוהג בעניין זה בדרך אחרת. בהיכרות אישית עימו, נתגלה לי אורן כאדם מוכשר ועתיר ניסיון המנסה בדרכו שלו להתמודד עם שאלות הקיום של המדינה. השיח בינו לבין חיים משגב, אף הוא חדור בדאגת הקיום שלנו מזווית ראייה אחרת, הוא מסמך חשוב היכול לשמש דפוס לסוג של הידברות חדשה - ומי יודע, אולי בהמשך גם להתפייסות מחודשת - בינינו לבין עצמנו..." (מתוך דברים שכתב בנימין נתניהו בהקדמה לספר)

 

 

"...שיחותי עם אלוף (במיל.) אורן שחור תרמו, בלי ספק, לראייה  מפוכחת יותר של הדברים ולחידוד השאלות שעומדות על הפרק. אחרי-ככלות-הכול, כאמור, המדינה הזאת יקרה לשנינו במידה שווה. כל אחד מאתנו תרם לה, בדרכו שלו.  אם לא נדע לשמורעליה, סיכמנו, הדורות הבאים לא יסלחו לנו..." ( מתוך דברים שאמר חיים משגב בהקדמה לספר).