"... יש באזורונו מומחים שאינם שוכחים דבר ואינם לומדים דבר. כאילו המזרח התיכון הוא מחסן קירור ענק, שהכול בו קפוא כמו שאמר ראש הממשלה לשעבר 'הים אותו ים והערבים הם אותם ערבים'. הים משתנה והערבים משתנים. לא כל הימים הם ממילא אותו ים. ולא כל הערבים הם אותו סטריאוטיפ שרבים שומרים בזיכרונם..."   (מתוך הקדמה של שמעון פרס)

"...רפיסות הדעת שהתנחלה בלשכת ראש הממשלה מדאיגה מאוד... היא מצביעה על ייאוש, על ריפיון ידיים, על הסתלקות מן החזון הציוני - ובעיקר על חשש מפני המשך העשייה תוך התמודדות עם קשיים....זאב ז'בוטינסקי ידע עוד לפני כשמונים שנה שעם הערבים לא יהיה, כנראה, שלום. לכן הוא דיבר על 'קיר הברזל'...על רקע המצוקה אישית שלי, שהיא קשה מנשוא...נוח

היה לי במחיצתו של שמעון פרס. דבריו נשמעו כמעט-הגיוניים על רקע הבילבול האידיאולוגי שעולה מסיעת הליכוד בכנסת.

שמעון פרס, לפחות, מדבר על הסכם שלום....ודוק: גם למישנתו של שמעון פרס אין, לדעתי, כל סיכוי, נוכח הניסיונות שנעשו בעבר להגיע להסכם עם הערבים. אבל מה יש בתוכניתו של אריאל שרון? לא תקווה ולא חזון. סתם רצון לעקור נטוע -

ולטעת פירוד..."  ( מתוך דבר אל הקורא של חיים משגב)

"...מה שאין כן השיחה שבין חיים משגב ושמעון פרס. היא דומה יותר לציחצוח חרבות. בשאלה נעוצה התשובה והתשובה מערערת על ההשקפה שמבטאת השאלה... אין עניינו של העורך להשתתף בדיון הזה המתנהל אומנם ברוח טובה אך הוא חדור מתח. נידונות כאן שתי השקפות מנוגדות...ולא נותר לי אלא להביא מדברי נתן אלתרמן, המשורר האהוב על שמעון פרס, "על חוד הסכין לנצח לא נזקין". אפשר שביקש לומר גם זאת: מי שכול ימיו נלחם על השקפותיו ובערוב ימיו הוא יכול להביט אחורה בלי זעם וקדימה בתקווה, לעולם לא יהיה ממש זקן..." (מן הדברים שכתב הסופר נתן שחם, עורך הספר, בשער הספר)