מאת ד"ר חיים משגב

לפני מספר שנים הוגשו עתירות לבית המשפט העליון נגד ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, שבהן נתבקש הסעד של מתן הוראה לפטר את  אריה דרעי ורפאל פנחסי מתפקידיהם כשרים בגין כתבי האישום שהוגשו נגדם. השניים טענו בדחילו ורחימו שחזקת החפות עומדת גם לאנשי ציבור אבל השופטים לא רצו לשמוע  - ויצחק רבין נאלץ לפטרם, מה שהוביל ליציאת ש"ס מן הקואליציה.. דורית בייניש ייצגה אז את פרקליטות המדינה וטיעוניה כנגד העתירות היו, ככל שאני זוכר, מן השפה ולחוץ.

מאז חלפו הרבה שנים, והעתירות שקראו להתערבותו של בית המשפט העליון תכפו והלכו, לשמחת-ליבם של אהרן ברק וחבריו לכס המשפט, כמו גם לשביעות רצונם של האנשים במשרדי התביעה הכללית, שחזרו וראו בבית המשפט העליון זרוע  ביצועית לכל דבר. שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמעט ואף פעם לא נסתר, מה שיצר מאזן אימה כמעט בלתי נסבל. כל מי שרק ניסה לכרסם, ולו במעט, בכוחה של הרשות השופטת, על כל  גרורותיה, זכה מיד לסטירת–לחי מצלצלת. זה מה שקרה ליעקב נאמן, הראשון בשורה ארוכה של אנשי ציבור שנרדפו בידי מערכת דורסנית, עד שנפשם של רבים כבר נקעה ממנה, וזה מה שקורה בימים אלה לראש הממשלה.

המהלך של גבייה מוקדמת של העדות של משה טלנסקי הייתה הדבר הכי לא הוגן שרק אפשר להעלות על הדעת. כל סניגור בן-יומו יכול היה להצביע על אי-התקינות שבו. כתב אישום עדיין לא הוגש. הראיות טרם התגבשו לכלל משהו שאפשר להיאחז בו. כל מה שיש , לפי שעה, אלה דברים שנאמרו בבית המשפט, במהלכה של חקירה ראשית, מבלי שאלה הועמדו באותו השלב בפני המבחן האולטימטיבי: החקירה הנגדית. מכשיר שאין שני לו לשם חשיפת האמת.

דא עקא, 'המשפט' בכל זאת כבר נפתח. לא בסיגנון המקובל בכל מדינה חופשית; אלא בדרך שבה תיאר אותו פרנץ קפקא בסיפרו 'המשפט'. שמועות. חצאי-אמיתות. עדויות מודלפות. מקורבים-מספרים-על-שולה-זקן. חברים-מגלגלים-סיפורים- על- עורך- דין- שנמצא- מהלך- על- אי- תנועה- בנתיבי-איילון   -  ועוד כיוצא באלה מטעמים שעולים על שולחנו של כל אחד שמקבל לידיו את עיתון הבוקר ביחד עם כוס הקפה הראשונה.

אינני ידוע כחסידו של אהוד אולמרט, אבל 'משפט השדה' שכבר נערך לו מזכיר לי משטרים ממש לא-סימפטיים. שרת-החוץ כבר 'מתחלחלת' – ומן המחילות כבר זוחלים החוצה אנשים הנושאים את התואר 'פורום החווה'. אינני יודע מה קישוריהם לנהל את מדינת ישראל – אבל אותי הם מחליאים. רק בגלל סיבה אחת: הם היו אחראים למכירת רעיון העוועים שהבשיל אצל אריאל שרון להמוני בית ישראל. מאז, לא שמעתי מהם אפילו מילה אחת של התנצלות או של חרטה. גם  לא בקשת מחילה מתושבי שדרות או מתושבי אשקלון או מתושבי היישובים  האחרים הנמצאים ב'חוטף עזה'.

יכול להיות שאהוד אולמרט באמת עשה את כל מה שמייחסים לו בפרקליטות המדינה, אבל אני הייתי רוצה לראות כתב אישום לפני שגוררים את גופו לכיכר העיר כדי לסרוק אותה בשוטים ובברזלים מלובנים. פשוט כיוון שכבר אכלנו לא פעם מרורים מידיהם של האנשים שיושבים ברחוב נאסר א-דין בירושלים המזרחית.

כלום די בעדות אחת, עסיסית ככל שהיא, כדי לגרור את כולנו לתמיכה במישהו אחר? האם לא ראוי היה שמדינת ישראל תתנהל שלא מתוך משרדי פרקליטות המדינה ?  האין זה ברור שרק אמביציות אישיות, אפלות ומעוררות חשד כבד, עומדות מאחורי כל אלה שמצקצקים היום בלשונותיהם?

לצפייה במאמר שפורסם ב - y - net לחץ כאן