מאת ד"ר חיים משגב

אני לא מאמין שזה קורה לי – אבל הנה אני שוב נמצא בצד של אלה שטוענים שבפרקליטות המדינה נוהגים בשלומיאליות, במקרה הטוב, או בטיפשות, במקרה הפחות טוב.. אמרתי את זה כאשר חיים רמון הועמד לדין בגלל שמישהו, כנראה, רצה בסילוקו מתפקידו כשר המשפטים ואמרתי את זה כאשר היועץ המשפטי לממשלה יצא בהכרזות 'בומבסטיות', ללא כל כיסוי בחומר הראיות, בעניינו של משה קצב, ואני אומר את זה עתה ביתר שאת: מה שעושים לראש הממשלה הוא פשוט בלתי נסבל; הן מן האספקט המשפטי הטהור והן מן האספקט הציבורי.

להגיש בקשה לגבייה מוקדמת של עדותו פלוני במקרה כזה, זאת פשוט רשעות. אין לכך הצדקה משפטית, גם אם  סדרי הדין הפלילי מאפשרים זאת -  בעיקר לאחר שהוגש כתב אישום או במקרים של עבירות-לכאורה בסחר בבני אדם -  ואין לכך גם הצדקה ציבורית. יכול להיות  שאהוד אולמרט קיבל שוחד במעטפות – אבל הציבור צריך לראות את כל התמונה כולה, לאחר שמוגש כתב אישום, ולא רק לשמוע בפומבי, באולם בית המשפט, עד אחד שטוען את מה שהוא טוען.

מה שיספר העד במהלך הגבייה המוקדמת של עדותו, ייתכן שיהיה אמת לאמיתה, אבל לכול אחד מן האזרחים צריכה להיות האפשרות לשמוע גם צדדים אחרים של הפרשה; למשל, את הגירסה של מי שמואשם בקבלת שוחד. מה גם שהעד איננו כזה שאי אפשר יהיה לאתרו אם יוחלט להגיש כתב אישום לאחר סיום החקירה ולצרף את שמו לרשימת עדי התביעה.  אני מניח שגם לא תישמע כל טענה שיש חשש שאמצעי לחץ, איום או הפחדה, או כוח, או הבטחת טובת הנאה,  יניאו את העד מלמסור עדות אמת  במהלך המשפט.

לא זאת אף זאת, כיצד יכולה להתקיים חקירה נגדית ראוייה בבית המשפט של העד הזה אם הסניגורים יקבלו רק חלק מזערי מחומר החקירה – קרי: רק את הודעותיו במשטרה של אותו העד -  ולא את כל מה שאמרו אחרים באותו נושא. אורי מסר, לדוגמא, בוודאי מסר גירסה משלו; כלום לא יהיה זה ראוי שגם גירסתו-שלו תהיה בפני הסניגוריה לפני  שהיא נערכת לשאול את העד שאלות?

כל מה שאני אומר כעת מכעיס אותי לא רק כאזרח, שלא היה רוצה שראש ממשלה יודח בגלל גחמות של אנשים בפרקליטות המדינה שאיני סומך לחלוטין על שיקול דעתם, ולא רק בגלל שני המקרים שכבר הוזכרו לעיל, אלא כמי שמופיע יום-יום בבתי המשפט. הליך הוגן ומשפט ראוי הם מאבני היסוד של שיטת המשפט שלנו. כל אדם זכאי לכך שכבודו לא יהיה למירמס.  גם ראש ממשלה, שאינו אהוב על רובנו, בגלל הרבה סיבות טובות,  רשאי לדעת, שסניגוריו אינם מכים באפילה כאשר הם מגיעים לבית המשפט.

יש גם להניח שמיד לאחר שתישמע עדותו של העד בבית המשפט המחוזי בירושלים, אם בבית המשפט העליון לא תהיה התעשתות נאותה, תקום זעקה נוראה. הכול יבקשו את ראשו של מי שזה עתה "הואשם" בנטילת שוחד, ואני במתכוון מכניס את המילה שוחד בין מרכאות , משום שגם לאחר שהעד יסיים את עדותו אין, עדיין, כל ביטחון שבפרקליטות המדינה ישתכנעו שזה צריך להיות  סעיף האישום בכתב האישום, אם בכלל, וזו בדיוק כל הבעייה. מה שנקבל הוא משפט-חוצות כמו שבפרקליטות  המדינה  אוהבים. ללכלך. להשמיץ. לגרור בכיכר העיר את מי שעד לא מכבר היה מורם מעם.

חבל שזה קורה לנו שוב ושוב .

לקריאת המאמר ב -  y- net לחץ כאן