בבית המשפט העליון

                                                                                                             בש"פ  2489/02

בפני:                                               כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

העורר:                                             שמואל איגואל

                   נגד

המשיבה:                                          מדינת ישראל

                                                      ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב

                                                      מיום 18.3.02 בתיק פלילי 1037/02

                                                      שניתנה על ידי כב' השופט צבי גורפינקל

תאריך הישיבה:                                  ו' באייר התשס"ב (18/04/02)

בשם העורר:                                      עו"ד משגב חיים

בשם המשיב:                                     עו"ד נאסר אבו-טהא

בשם שירות המבחן:                             גב' ברכה וייס

                                                                     החלטה

1.           זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופט גורפינקל), לפיה החליט ביום 18.3.02 לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. החלטה זו באה בעקבות מהלך קודם בתיק זה שבו החליט בית המשפט עוד ביום 27.2.02 לעצור את המבקש בגין עבירה של מעשה סדום בילד בן שתים-עשרה המיוחסת לו בכתב האישום. העורר הגיש ערר על אותה החלטה ובית המשפט העליון (כב' השופטת נאור) קבע ביום 10.3.02 כי מאחר שישנה כוונה לגבות עדות נוספת מהילד, ולבחון מקרים נוספים הקשורים לראיות, ראוי כי הערכאה הדיונית תקיים דיון משלים בשאלת מעצר או חלופת מעצר לאחר שיושלמו כל הפעולות הנדרשות. פעולות אלה אכן בוצעו, ובהחלטה נשוא ערר זה קבע בית המשפט המחוזי פעם נוספת כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים. הוא מצא כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות אותו לאישום המיוחס לו וכי מתקיימת לגביו דרגת מסוכנות כזו שלא ניתן למצוא לה מענה באמצעות חלופת מעצר.

2.           בערר שבפני העלה ב"כ העורר טענות לעניין הראיות לכאורה וכן באשר לחלופת מעצר. לא מצאתי כי יש בטיעונים לעניין הראיות כדי לערער את מסקנת בית המשפט המחוזי לפיה מתקיימת הדרישה הראייתית לצורך הליך המעצר. עם זאת, בנסיבות העניין ראיתי לבחון בחינה נוספת את שאלת חלופת המעצר בעניינו של העורר והוריתי לשם כך על הגשת תסקיר מעצר בעניינו.

3.           תסקיר המעצר בחן את הרקע המשפחתי של העורר. הוא עומד על כך כי העורר בא מקרב משפחה נורמטיבית, מגובשת, הנכונה להיחלץ לעזרתו ולפקח עליו במסגרת מעצר בית. עם זאת, אין שירות המבחן מוכן לנקוט עמדה נחרצת בשאלת המסוכנות שבהתנהגות העורר והוא נמנע, על כן, מהמלצה חד-משמעית באשר לשחרורו ממעצר.

             המדינה מתנגדת לשחרור ועומדת על המשך מעצרו כפי שנקבע בהחלטת בית משפט קמא.

4.           נתתי דעתי למכלול השיקולים הנוגעים לעניין, והגעתי לכלל מסקנה כי ניתן בנסיבות העניין לשחרר את העורר בחלופת מעצר בכפוף לתנאים שונים, וזאת מהטעמים העיקריים הבאים:

             העבירה המיוחסת לעורר היא, אכן, חמורה מאד. עם זאת, מדובר בארוע יחיד מסוגו מבחינת העורר, ככל הידוע, מבחינת עברו, שהתאפיין, בעיקרו, בהתנהגות נורמטיבית פרט לשתי עבירות ישנות מתחום מסים ותכנון ובניה. העורר הוא כיום בן כ57- שנים. מצבו הבריאותי אינו טוב, והשהות בכלא בשלב זה הן מטעם זה והן מטעמי גילו המבוגר היא קשה במיוחד. קיומה של משפחה חמה ותומכת, מניחה, כך נראה, בסיס אמין ומבטיח לחלופת מעצר נאותה. חלופת המעצר, באם תהיה כרוכה בפיקוח מתמיד של בני משפחה של העורר, עשויה ליתן מענה לחשש מחזרת העורר על מעשי עבירה דומים וקיים בנסיבות העניין סיכוי סביר כי החלופה אכן תשיג את מטרת המעצר תוך פגיעה פחותה בחירותו של העורר.

             לאור דברים אלה, אני מחליטה כי ניתן לשחרר את העורר ממעצרו בכפוף לתנאים הבאים:

1.           מעצר בית במשך כל שעות היממה בבית העורר בבאר יעקב, בתנאי שאחד מבני משפחתו או בת זוגו יפקחו על העורר פיקוח רצוף לאורך כל שעות היממה. בני המשפחה לצורך עניין זה הם אחיותיו של העורר - רחל איללו, שרה גינסבורג ולאה פייגנבלט, בתו ליאורה נדינו ובת זוגו יפה רימרט.

2.           הפקדת פקדון במזומן בסך 15,000 ש"ח.

3.           ערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח.

4.           ערבות צד ג' של שני ערבים הנמנים על בני המשפחה הנזכרים בסעיף 1 לעיל בסך 30,000 ש"ח כל אחד.

5.           הפקדת דרכון במשטרה.

6.           עיכוב יציאה מן הארץ.

             מילוי תנאי הערבויות ייעשה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

             אם לא יתמלא תנאי מהתנאים האמורים, ישאר העורר במעצר עד תום ההליכים נגדו.

             ניתנה היום, ז' באייר תשס"ב (19/04/02).

                                                                                                            ש ו פ ט ת

_________________

העתק מתאים למקור  02024890.R07

נוסח  זה  כפוף  לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

לצפייה בפסק הדין באתר בית המשפט העליון לחץ כאן