מאת ד"ר חיים משגב

המלחמה הבאה תחזיר אותנו, מן הסתם, אל המציאות הקשה של השנים של  טרם-מדינה.

היו אלה השנים שבהם נאלץ הישוב היהודי המתפתח להתמודד מול הערבים שישבו

בכפרים סמוכים; מול התנכלויות בדרכים; מול מתפרעים שכל שהם ביקשו היה לרצוח יהודים – ולעכב את התפתחותה של המדינה היהודית שבדרך. הבריטים שמשלו אז ברחבי ארץ ישראל המערבית, זו שנמסרה לידיהם בנאמנות מכוח המנדט שהם קיבלו ממדינות העולם כדי להקים את ביתו הלאומי של העם היהודי, על-פי המיתווה של הצהרת בלפור, התייצבו, למעשה, לימין הערבים.

הם מנעו מן היהודים עלייה חופשית לארץ ישראל; הם אסרו על רכישת קרקעות והם היו הפכו, בפועל, לגורם המרכזי שעמד בדרכו של העם היהודי לעבר מדינה עצמאית כבר בשנים שלפני מלחמת-העולם השנייה. לא צריך להיות היסטוריון דגול כדי להבין שהערבים, ביחד עם הבריטים, שגזלו, אגב, 78% משטחה של ארץ ישראל התנ"כית, ההיסטורית,  כדי להקים שם ממלכת-בובות לכמה שבטים בדויים, היו בין הגורמים המרכזיים לאובדן הגדול של העם היהודי בשנים ההן. הם היו אלה שמנעו מן היהודים מלהקים מקום מיקלט למיליוני יהודים שביקשו לברוח מן התופת הנאצית.

מכאן, שכל מי שמנסה לתלות את הסיבות לשינאה של הערבים כלפינו ב'כיבוש' של אדמותיהם ב -  1948 או ב – 1967, או בקיפוח כזה או אחר, פשוט מתעלם מן ההיסטוריה. אז נכון שהנשיא  שלנו טוען שאין חשיבות להיסטוריה,  שכן אין לנו מה ללמוד ממלחמות חניבעל או מכיבושי נפולאון, אבל  אין אלה דברי ההבל היחידים של הנשיא הזה.  ייתכן שהוא אומר את זה כדי להשכיח מאיתנו אירועים היסטוריים קרובים יותר לימינו; את חלקו, למשל,  במה שקרה למדינת ישראל בעיקבות הסכמי אוסלו ההזויים, אבל על היהודים מוטלת החובה ללמוד מן העבר. העם היהודי הוא , כנראה, העם היחיד בעולם שאיננו יכול להתעלם ממה שעבר עליו באלפי שנות קיומו - שכן בנפשו הדבר.

ולכן כעת עלינו להתכונן לשלב הבא במלחמה על עצמאותנו. הוא יהיה קשה מבעבר בגלל שבמלחמה הזאת לא יהיו גבולות וגם לא יהיו צבאות שאפשר יהיה להפציץ אותם מן האוויר. המלחמה הזאת גם תהיה מרה ועקובה מדם מכל המלחמות שידענו בעבר. היא תתנהל  בכבישים; היא תתנהל ברחובות הערים והיא תתנהל, למעשה, מבית לבית ומחצר לחצר. ייתכן שכבר עברנו את נקודת האל-חזור, אבל אני מניח שיש, עדיין, בכוחנו לעשות מעשים כדי למנוע אותה.

אינני יודע באילו כלים נוכל להשתמש במלחמה הבאה הזאת, נגד הערבים שיושבים בתוכנו, אבל עלינו לנסות ולמנוע אותה, ובכדי להצליח בכך עלינו לאתר את  הגורמים למלחמה הצפוייה הזאת; את מנהיגיהם של הפרחחים העומדים בשולי  הכבישים ומיידים אבנים; את המטיפים במיסגדים; את יורשיו של חאג' אמין אל חוסייני, מי שחבר באותם ימים אפלים לאלדולף היטלר, כדי לדרבן אותו להגביר את מכונת ההשמדה של היהודים בכבשנים; את חברי הכנסת העושים במלאכת  ההסתה ימים כלילות.

אפשר, עדיין, לעצור את גלי האיבה שמעוררים חברי הכנסת הערבים. אנחנו כעת מדינה ריבונית. אין כאן שלטון זר.  אפשר להילחם בהם בדרכים שמשטר דמוקראטי הנלחם על חייו מותר לו לנקוט בהם.

כי בנפשנו הדבר.