בלי טוהר ובלי הדר. רק ראש קטן
מפלגה לא ראוייה. שינוי. אין בה מאומה. לא טוהר לה - ולא הדר. רק ראש קטן לה, ולא חכם, של מי שהיה פעם עיתונאי מתלהם ודמגוג גדול - והיום הוא משמש בתפקיד שכמעט ואין חשוב ממנו. שר המשפטים של מדינת ישראל. יוסף פריצקי נחשף בקלונו - אבל מן הכנסת צריך לבער את המפלגה כולה בבוא יום הבחירות. אין בה מתום. כולה פצע וחבורה ומכה טרייה.
שנאת חינם הובילה אותה לניצחונה הגדול בבחירות האחרונות. בעקבות מי שעומד בראשה, הגיעו עוד ארבעה-עשר תמהונים, עילגי לשון, משובשי דעה. ללא כל רקורד של ממש, פוליטי, או ציבורי, הם צנחו על כיסאותיהם בבית המחוקקים. כעת הם מחפשים לעצמם גם סדר יום מדיני - וגם הצדקה לעצם קיומם.
הצטרפותם לממשלתו של אריאל שרון נולדה בחטא - ועתה צריך ראש הממשלה לסלקם משם בבושת פנים. הוא לא יעשה את זאת, כמובן, שכן יוסף לפיד תומך בתוכנית ההינתקות ההזויה שלו, וכדי לקדם אותה הוא אפילו נשא על גבו את עדנה ארבל לבית המשפט העליון על-מנת לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה 'מרחב תמרון'.
יוסף לפיד הוא גם האיש שלא הבין עד כמה מגוחכת הייתה תמיכתו המיידית בדוח של מני מזוז. פשוט משום שאף אחד לא טרח להסביר לו, לאיש גס הרוח הזה, שאם היועץ המשפטי לממשלה צודק - אז עדנה ארבל צריכה למצוא את עצמה מחוץ למערכת המשפט. אבל יוסף לפיד, לא יוסף פריצקי, כבר לא יכול היה לסגת מתמיכתו ב'ידידתו' החדשה. המפגש החברתי שהוא קיים עימה ערב פרסום הדוח של מני מזוז רק מעיד על גודל הסירחון שפשה במערכות המשפט והשלטון בישראל.
יוסף פריצקי התנצל בשידור חי על מעשיו - ועל הניסיון שלו 'לתפור' תיק לחברו למפלגה. אבל בכך אין, כמובן, כדי לטהר את השרץ. יוסף לפיד, תקשורתן ממולח, ציפה שהשר לתשתיות לאומיות גם יניח את ראשו על 'הגיליוטינה' שחברי הסיעה המתנהלת כדיקטטורה בולשביקית לכל דבר הכינו עבורו. משזה לא קרה, אץ-רץ יוסף לפיד לראש הממשלה וביקש ממנו לפטר את השר הסורר. אריאל שרון, מי שחקירות אין קץ מלוות אותו, מיהר להסכים. טוהר המידות של 'שינוי' תמיד היה יקר, כנראה, לליבו.
אולם לאזרחים מן השורה אסור לעבור על הפארסה הזאת בשתיקה. האנשים הללו, מושחתים עד היסוד, עומדים בראש מערכות השלטון. הם עלולים להכריע את גורלנו בימים הקרובים. לא צריך להניח להם עד שתתגלה כל האמת. יוסף פריצקי אינו לבד בכל 'הפרשה' הזאת. משהו גדול הרבה יותר מסתתר, מן הסתם, מאחורי הקלטות שאיילה חסון חשפה. חלק מן התשובות בוודאי נמצא בלשכת ראש הממשלה.
מכל מקום, מן החבורה הזאת, על כל גרורותיה, צריך 'להתנתק' - ולא מיהודי חבל קטיף. את 'הסכמי אוסלו' הארורים קיבלה הכנסת בזכות קולו של גונן שגב, אז שר בממשלתו של יצחק רבין, שכיום עצור עד תום ההליכים. מחר עוד יתברר שלא מעט מחברי הכנסת, גם משינוי וגם, אולי, מסיעות אחרות, מאלה התומכים בתוכניות הפינוי והגירוש של ראש הממשלה, מסתירים באמתחתם הרבה מעשים לא כשרים. יש, אגב, לא מעטים שסבורים שהתייצבותו הנחרצת של יוסף לפיד מאחורי המינוי השנוי במחלוקת של עדנה ארבל לא נעשתה בחינם. ימים עוד יגידו מה עמד מאחורי הדברים.
התיעוב, למראה 'חבורת החבובות' בשינוי, אלה שעלו לגדולה על גבה של הסתתם נגד 'החרדים', מעלה, ללא ספק, הרבה שאלות של ממש לגבי טיבה של הדמוקרטיה שלנו. לא בטוח שבבחירות הבאות יבואו טובים מהם. יוסף פריצקי, כמו שר המשפטים, הם בסך הכל המראה שמתוכה משתקף כל המוסד הנבחר.
ראש הממשלה, איש ישר ותמים בדורותיו, כאמור, מי שמיהר לגנות את נעמי בלומנטל על שמימנה לחברי מרכז הליכוד לילה במלון ערב הפריימריס' ופיטר אותה מתפקיד סגן-שר בממשלתו, עומד עתה לשלוח מכתב-פיטורין גם ליוסף פריצקי.
הציניות עולה עוד מדריגה. ראש ממשלה, נחקר סידרתי מזה שנים, ביחד עם שני בניו, ממהר לפטר שר בממשלתו בגלל חקירה שעוד אפילו לא באה לעולם.
ד"ר חיים משגב (לצפייה בכתבה לחץ כאן) |