מאת ד"ר חיים משגב

אהוד אולמרט בוודאי לא מרגיש שאין הוא מסוגל לשמש בתפקיד שאותו הוא נבחר למלא. גם חבריו, 'מקורביו', בלשון המקובלת במקומותינו, מעודדים אותו, כנראה, להמשיך בתפקידיו כאילו שהיועץ משפטי לממשלה, הוא ולא מלאך, לא הורה על פתיחתן של שלוש חקירות פליליות נגדו,

ולהתכונן למפגשים עם חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה כאילו שאין  הן מתקיימות בלשכה  הכי חשובה במדינת ישראל.

חוק יסוד: הממשלה קובע במפורש שחקירה פלילית נגד ראש ממשלה  תיפתח רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כלומר, לא מדובר בעוד גחמה של החשב הכללי במשרד האוצר או של מבקר המדינה. האינסטנציה המשפטית הרמה ביותר, רק היא יכולה לגרום לראש הממשלה את אותה עוגמת נפש שפשוטי העם עלולים לסבול כמותה גם אם סתם  שוטר עובר אורח ביקש להציק להם. כלומר, השלב שאליו הגיע ראש הממשלה הנוכחי שוב אין לבטל אותו בהינף יד מזלזלת שכן חזקה על מי שהסכים שראש הממשלה ייחקר באזהרה שהוא גם מצא שיש ראיות-לכאורה בתיקי החקירה.

מכאן גם האפשרות שניתנת לראש הממשלה  להכריז על 'נבצרות זמנית' למשך 100 ימים. ייתכן שלא לסיטואציה כזאת התכוון המחוקק  - אבל זו אפשרות שקיימת. אלא שדומה שלא איש כאהוד אולמרט, עתיר הניסיון הפוליטי, ינהג בדרך הזאת כל עוד יש בכוחו, משפטית, לחמוק  מן האופציה הזאת. אבל אותנו, האזרחים, בין אם בחרנו באהוד אולמרט ובין אם לאו, ורובנו הרי לא בחר בו, השיקולים האישיים הללו לחלוטין לא מעניינים. אנחנו רוצים לדעת שמי שמכריע בשאלות קיומיות, הנוגעות לעצם עתידנו, עושה כן מטעמים שאינם זרים לעצם העניין. 

 ועדת וינוגרד עדיין יושבת, כידוע,  על המדוכה,  חוככת בדעתה כיצד לנהוג במי שאחראי לפיאסקו בקיץ של שנת 2006, אבל קצב האירועים הוא כזה  שעד אשר זו תפסוק את פסוקה שום דבר מן האמור בדבריה כבר לא יהיה רלוונטי. הרמטכ"ל והמפכ"ל ושר הביטחון – כולם כבר יצאו בחוץ. גם כמה מן הקצינים הבכירים, אלה שהיו צריכים, אולי, לדפוק על השולחן, או להסיר את דרגותיהם ולהניחן בחיקו של דן חלוץ, התפטרו מן השירות הצבאי. יכול להיות שנשארו עוד אחד או שניים, כמו מפקד העורף, שמגייס לעזרתו כל העת את הסניגוריה  הצבאית, כאילו שלשם כך היא הוקמה, אבל בגלל אלה לא כדאי להשאיר על קנה את  כל האופרציה המסורבלת הזאת. גם לא בשביל אהוד ברק שמחפש תירוץ כדי להקדים את הבחירות.

אהוד אולמרט בוודאי לא חושש מן הוועדה שהוא הקים כמעט לפני כשנה וחצי על פי אותו החוק שעכשיו מאפשר לו להתפנות מכל תפקידו הממלכתיים למשך 100 ימים.. ייתכן , שציבורית,  תוכתם תדמיתו בגלל אמירה כזאת או אחרת, אבל בגלל אלה לא הולכים לבית סוהר. לכל היותר,  מספרים לציבור ש'הלקחים כבר הופקו'  ומגייסים לעזרה כמה בוגרים של 'החווה'  כדי להחליק לעמודי  החדשות של העיתונים כמה כותרות עסיסיות. למשל, אמירות של דוגמנית  כלשהי, או סיפורים על ריב-כביכול בין שחקנים בנבחרת הכדורגל על 'הזכות' לבעוט את הכדור מעל לשער של היריבה הקרואטית.

דא עקא, בזיכרון הציבורי כבר נצרבה, לתמיד,  אולי,  האמירה  שפעם נשמעה כל כך הזוייה, והיום יש לא מעטים שמוכנים להאמין שהיא באמת שיקפה  מציאות מסויימת: 'כעומק החקירה – עומק הנסיגה'. אריאל שרון, שבנו קיבל, כנראה, מיליוני שקלים, על פי טיוטת כתב-אישום שכבר הייתה מוכנה להגשה לבית  המשפט , הצליח לחמוק מן הגורל שהיה צפוי לו. קצת קשה להאמין שאהוד אולמרט יצליח לחזור על אותו 'תרגיל'.

מכל מקום, אסור לתת לזה לקרות.

 כדי לצפות בכתבה ב - y - net לחץ כאן