מאמרים » מני מזוז / חיים משגב. יוסף לפיד רצה אותו. עומרי שרון לא התנגד.
יועץ משפטי שנוי במחלוקת. נחרד מן הצפוי בשירות הציבורי אם הצעת חוק של גדעון סער תהיה לחוק. קיים את מה שהוא, כנראה הבטיח, ערב מינויו. כתב האישום נגד אריאל שרון, שהכינה עדנה ארבל, נגנז.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/4038


 

                   

                                    מני מזוז / חיים משגב

 

 

 

מני מזוז, יועץ משפטי שנוי במחלוקת, נחרד מן הצפוי בשירות הציבורי אם הצעת חוק של גדעון סער תהיה לחוק. הרעיון ששרים יוכלו להרחיב את מעגל המינויים הפוליטיים נראה לו פשוט בלתי נסבל, ואכן הדאגה לשלום הציבור ולרווחתו מצידו של האיש הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק באמת נוגעת ללב. בעיקר אם זוכרים את ההחלטה שלו "לסגור" את תיק השוחד של ראש הממשלה בדרך חשודה משהו.

 

עדנה ארבל, פרקליטת המדינה, הכינה טיוטת כתב אישום, שאם היה מוגש לבית המשפט, אריאל שרון היה צריך להגיד יפה שלום לכיסא ראש הממשלה, אבל מני מזוז, שפרשת מינויו לתפקיד הרם מזכירה לרבים את החשדות שריחפו מעל לראשו של רוני בראון, שנגדו, כזכור, טענו בזמנו שאריה דרעי בחש בהליכי מינויו, התגלה כהרבה יותר מתוחכם. הוא מיהר למנות "צוות חדש" על מנת שזה יבחן את מסקנותיו של קודמו. עומרי שרון, מי שידו בכל ויד כל בו, בוודאי ישב מן הצד וגיחך מאוזן לאוזן.

 

את התוצאה אפשר היה לחזות מראש לגמרי ללא כל סיכון: מני מזוז, לאחר שהתלבט לא מעט, כמקובל במקומותינו, וקימט את מצחו בדאגה, אקט שעובר טוב גם אצל פרשני חוק חמורי סבר, החליט שמאות אלפי הדולרים שקיבל גלעד שרון לא נועדו כדי לשחד את אביו. הם שימשו בסך הכל תמורה הולמת למאמץ האדיר שהשקיע ה"ילד" בשיטוטיו באינטרנט לטובת מפעלותיו של דודי אפל.

 

בבית המשפט העליון לא כל כך אהבו את החלטתו של מני מזוז, איש האשכולות מן הדרום הדווי, אבל החליטו שאריאל שרון מצוי כרגע בדרך הנכונה: הליכי ה"התנתקות" שהוא מוביל יש בהם כדי לנקות גם אי-אלה פירורי שחיתות. מיצוי הדין, קבעו השופטים רמי המעלה, צריך, וגם יכול, להמתין עד לאחר שאיש החזון, הידוע גם בכינוי מגדל הכבשים מחוות השיקמים, יסיים את "המהלך ההיסטורי" שבו החל.

 

רק השופט מישאל חשין, כיום המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כמו הילד שעמד בשולי הכביש וצעק לעבר השיירה המלכותית, ש"המלך הוא עירום", ביקש להעמיק את הבדיקה המשפטית. חבריו לכס המשפט מיהרו להסות אותו: כשמתנתקים לא שואלים יותר מדי שאלות. כשצריכים את הגנב מותר אפילו להורידו מחבל התלייה.

 

מני מזוז, שמח וטוב לב, מיהר הלאה: הוא הקים "מחלקה יהודית" בפרקליטות והאיץ בגורמים השונים לעשות לצמצום חופש הביטוי ולהגברת פעולות האכיפה נגד "מסיתים". בהסכמתה של ציפי ליבני, שפניה המיוסרות באמת מרטיטות לבבות רבים, הוא החליק קדימה את החוק הכי לא מוסרי שהתקבל אי פעם במדינה דמוקרטית. המשטרה בהנחייתו כבר מרבה במעצרים של מפגינים צעירים. עוד בטרם נדמו הדי המחאה הלגיטימית שהם הביעו הם מצאו את עצמם נכבלים בידיהם ומובלים לבתי משפט . הרבה שרצים יטוהרו בקרוב. מדינת ישראל לעולם כבר לא תהיה מקום שנעים לחיות בו.

 

הרבה ביטויים 'מכובסים' צפויים להיכנס לשיח הציבורי שלנו בימים הקרובים. 'הליכי ההתנתקות', הוא אחד מהם. ביטוי נורא שמזכיר משטרים אפלים במקומות שבהם רצו להסתיר מן העם את האמת. הרבה דילמות מוסריות, קשות במיוחד, יעלו בעתיד הקרוב הבא עלינו לרעה. רבים יתקשו לציית לפקודות שיבואו מלשכת ראש הממשלה. בית המשפט העליון יוכל, אולי, לעזור במשהו, אם שופטיו רק יואילו בטובם לבחון את העתירות שהוגשו להם במשקפיים שאינן מצועפות בשיקולים לבר-משפטיים, אבל הסיכוי לכך לא הכי סביר.

 

חבל. העתיד אינו צופן טובות לעם היהודי בארץ-ישראל.


 

לצפייה במאמר במאמר שפורסם בערוץ 7  לחץ כאן