הדרך אל מה שצפוי לכולנו בקיץ הקרוב  / חיים משגב

הדרך אל מה שצפוי לכולנו בקיץ הקרוב, בין אם תוכניתו ההזויה של ראש הממשלה תצא לפועל ובין אם יצליחו המתנגדים לה להכשילה בדרך זו או אחרת, עוד תהיה רצופה, כנראה, הרבה מהמורות משפטיות.

בית המשפט העליון, לדוגמא, מתחבט עתה בשאלה הגדולה אם אין בעצם הגירוש של אנשים מבתיהם, תוך שימוש בצה"ל שתכלית הקמתו הייתה הגנה על המדינה היהודית, כדי לפגוע בציפור נפשה של שיטת המשפט הנוהגת במדינת ישראל, אבל השאלות היותר קטנות, בלשון המעטה, יהיו לא פחות מטרידות.

למשל, כאשר יונחו לפתחם של נשיאי בתי המשפט המחוזיים הבקשות לאישורם של מעצרים מנהליים של אנשים שאותם המערכת הצבאית, או זרועות השב"כ, מבקשים לבודד מסביבתם מבלי להעמידם למשפט. דומה שאין אמצעי משפיל יותר, הפוגע בכבודו של היחיד, בחירותו ובזכויותיו החוקתיות, ממעצר מנהלי.

אין בידו כל אפשרות של ממש להוכיח את חפותו, שכן הראיות לחשדות נגדו אינן מוצגות בפומבי, כמקובל, וממילא אין בכוחו להפריכן. חזקת המסוכנות שלו נלחשת על אוזנו של השופט בחדרי חדרים במעמד אנשים נעדרי שם וחסרי זהות.

הכל מזכיר את ה"משפט" של פרנץ קפקא. השופט, נטול הבעה, מחמיר פנים, אבל את מה שהוא באמת חושב על טיב הראיות אי אפשר באמת לדעת כמו בסיומו של כל משפט פלילי. זאת, כיוון שעוד לא נולד השופט, או הנשיא של בית משפט מחוזי, שיסרב לבקשה לאשר את מעצרו המנהלי של אדם שמערכת הביטחון טוענת שהוא מסוכן לשלום הציבור.

זה לא קרה בעבר, גם לא בבית המשפט העליון כשהוגשו ערעורים בנושא הזה, ואין סיכוי שזה יקרה בימים האלה של בין השמשות. הכל חסוי, הכל חשאי והכל מאוד מאוס, ואין פוצה פה ומצפצף. מכשירים גם את הנתעבים שבשרצים. מי שצריך להרים קול זעקה, שותק. העיתונאים שותקים. אסור להפריע את מנוחת "הלוחם מחוות הכבשים". צריך לשמור אותו כמו אתרוג יקר ערך בקופסא מרופדת בצמר גפן.

זה יהיה גם, מן הסתם, גורלו של נריה אופן, אב לארבעה, שנעצר, ללא משפט, עד "לאחר ההתנתקות". נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע שהתבקש, על פי החוק, לאשר את ההחלטה של שר הביטחון, איננו יכול אפילו לבחון את הכאילו-ראיות שיובאו בפניו. ייתכן שהוא יעשה "הצגה" קטנה לבאים בשערי אולם המשפטים שלו, אולם התוצאה ידועה מראש. באי כוח השב"כ יטפטפו משהו לתוך אוזנו הרחק מעין השמש, מבלי לאפשר לסנגור לשזוף את הכאילו- ראיות, ובזה ייתם הדיון המשפטי.

הדמוקרטיה של מדינת ישראל, המתערטלת אט-אט מכל ערכיה, תמצא את עצמה שוב מושפלת ומבוזה. ההחלטה המתחסדת, מסוג ההחלטות שמערכת המשפט כל-כך מתמחה בהן, תשאיר, ללא ספק, את נריה אופן ב"מעצר מנהלי".

זה קרה באחרונה להרבה עצורים שמחו על "תוכנית הפינוי" מחבל קטיף ומצפון השומרון, וזה יקרה בחודשים הקרובים לעוד הרבה מאוד אנשים. חלקם, יסרבו לפנות את בתיהם, ליטול את מתיהם ולהפוך לפליטים בארצם. חלקם, יבקשו להביע מחאה ויתקלו באלות ובסוסים שועטים. גם אלה וגם אלה יובאו בפני בתי המשפט המיוחדים שיוקמו ליד בתי המעצר, וחלקם ימתינו במעצר למשפטם עד "לאחר החגים". אז, קרוב לוודאי, מסוכנותם תפחת והם יוכלו להשתחרר ולהצטרף למשפחותיהם באשר הן תהיינה.

מי שלא ירים עכשיו קול צעקה ימצא את עצמו במהרה, במדינה שאין שום סיבה טובה לחיות בה, או לראות בה בית, או להקריב את החיים למענה. ריח לא נעים ידבק בה, ויגרום לרבים לנוס מפניה.

ד"ר חיים משגב , עורך דין (לצפייה בכתבה לחץ כאן)