מאת ד"ר חיים משגב                                     

שום דבר שלא ידענו בעבר לא קרה בימים האחרונים. כל מי שמכיר את מערכות השילטון, יודע שהשחיתות הייתה לחלק אינטגרלי מחיינו. בחברות הממשלתיות או הציבוריות, בנמלים, ברשויות המקומיות, בחברת החשמל, במשרדי הממשלה וגם במערכת אכיפת החוק. חבר מביא חבר. קרוב מביא קרוב. כדי להתקבל לעבודה צריך 'להכיר' מישהו.  כישורים אינם מספיקים. צריכים קשרים. פעם היה זה ה'פנקס האדום' של מפא"י. היום זה נעשה בדרכים הרבה יותר מתוחכמות.

יש מיכרז - והכול כאילו בסדר. אבל, למעשה, הכול 'תפור' מראש. הכול יודעים למי נועדה המשרה הפנוייה. למנהל יש בת. לסגן-המנהל יש אחיינית. למזכירה יש אח. הקופה הציבורית יודעת לפנק את כ-ו-ל-ם. ההפרטה הפכה לבדיחה. המשק מתנהל על-ידי חבורות של 'מקורבים'. קבוצות השליטה במקומות העבודה הציבוריים עושות במשאבי הלאום כבשלהם.  

למעשה, נכנסנו לסיחרור של שחיתות;  השיטה של 'תפוס כפי יכולתך' הייתה לטבע שני. לך על זה, אומרים אנשים בליבם, למה להחמיץ את מה שאם לא יהיה שלך, יהיה של 'מקורב' אחר?  מי שמחזיק חזק ב'ביצים' של מי שצריך להכריע - נהנה; כל  השאר  יכולים רק לצפות בכיליון עיניים ברעה הבאה עלינו מכל עבר. ראש הממשלה הנוכחי לא חידש דבר. כל הווייתו הייתה תמיד ספוגה במעשי נוכלות  גם  כאשר הוא 'נלחם', כביכול, ברשימת ה - 11 של שנות ה - 70  של המאה שעברה. הכול ידעו שמן האיש הזה צריך להיזהר.

אבל מי לידנו יתקע שהבא אחריו  יהיה טוב יותר. כבר ניסינו את כולם. ראשי ממשלה צעירים, שטופים באהבה עצמית וחמדנים. ראשי ממשלה, ב'סיבוב השני' שלהם, שהלכו שבי אחר מיקסמי-שווא. הייתה לנו גם זקנה באה בימים והיו לנו  גם קשישים חביבים - וחרמנים. והיה לנו גם 'אתרוג', רקוב, שהצחנה שהוא השאיר אחריו תלווה אותנו עוד שנים רבות. אז מה עוד לא ניסינו?

אה, כן. רק את שמעון פרס עוד לא ניסינו. אולי, באמת, הוא יהיה זה שיביא משב רוח מרענן לחיינו? למה שלא ננסה אותו?
אולי הפעם זה יצלח לו בלי 'תרגילים מסחירים' ?

נו, באמת ? נראה לכם ?