מאת ד"ר חיים  משגב

ב"עוטף עזה", התושבים מבקשים "פיתרון מדיני". לפני כתשע שנים הם ראו ב"התנתקות" מגוש קטיף "פיתרון מדיני". גירוש אלפי יהודים מבתיהם לא הפריע להם. הם ביקשו לעצמם "שקט" -  והגירוש נראה להם כ"פיתרון" ראוי. עכשיו הם שוב מבקשים לעצמם "פיתרון מדיני". אלא שעכשיו כבר לא נותרו יהודים בתוך רצועת עזה; אז למה הם מתכוונים ?  לגירוש נוסף של יהודים מבתיהם, הפעם ביהודה ובשומרון? ואולי מרמת הגולן או מבקעת הירדן?

קשה להאמין שהתושבים שם, ב"עוטף עזה", יכולים להיות עד כדי כך אטומים. מה הם חושבים לעצמם, שכדי שלהם יהיה "שקט", צריך להפוך את גוש דן ל"עוטף משהו" ? שהקמת "מדינה פלשתינית" ביהודה ובשומרון תביא להם "שקט" ?  שארגוני טרור חמאסיים לא ישתלטו על "המדינה הפלשתינית" ? שמנהרות-תופת לא ייחפרו לכיוון פתח תקווה ? או כפר סבא ?  או ראש העין?

"פיתרון מדיני" לא יביא "שקט" לתושבי "עוטף עזה". הוא יוליד עוד ועוד טרור ועוד  דרישות של ארגוני טרור אסלאמיים.  הדרישה לפנות את מה ש"נכבש" במלחמת העצמאות תהיה, ללא ספק,  הדרישה הבאה, לאחר ש"נחזור" לגבולות ערב מלחמת ששת הימים, כדי שיהיה "שקט" ב"עוטף עזה",  אז מה נגיד לתושבי רמלה ולוד ובאר שבע ויפו ואילת ( זאת שנקראה פעם "אום-רשרש"), שהם צריכים להתפנות מבתיהם כדי שלתושבי "עוטף עזה" יהיה "שקט" ?

גם אז ידרשו התושבים ב"עוטף עזה" "פיתרון מדיני" ? ולאן הם יברחו אז, כשיתחדש הירי לעבר יישוביהם ? ל"עוטף מה" ?

מי שמבקש לעצמו היום "פיתרון מדיני" שלא יבקש את תמיכתי. כיכר רבין,לא בכדי נשארה ריקה מתומכים. רוב הנוכחים בה היו נוסעי האוטובוסים שהגיעו מהדרום.