מאת ד"ר חיים משגב

הגיעה השעה להתפכח - וצריך לעשות את הדברים בחוכמה . הערבים המתגוררים במדינת ישראל אינם רוצים לחיות במסגרת של ישות לאומית שעל פי הגדרתה היא ביתו הלאומי של העם היהודי. אפשר להבין אותם ? ובעיקר חשוב לזכור זאת בעת שבוחנים בזכוכית מגדלת את דברי נציגיהם בכנסת. אחמד טיבי, או טאלב א-סנעא לא יכולים להיות נאמנים לערכיה של מדינת היהודים ? ולתכלית שלשמה היא הוקמה. כל ניסיון להפוך אותם ל"אוהבי ציון" נדון, מראש, לכישלון.

לכן, צריך להפסיק להתרגש מחדש בכל פעם שחבר כנסת ערבי, זה או אחר, ולעניין זה אין כל הבדל של ממש ביניהם, מביע הזדהות עם המאבק של הערבים המתגוררים בשכם או בטול כרם ביהודים. הם רואים את עצמם כבני ה"עם הפלשתיני", אם יש בכלל דבר כזה, למרות שהם מתגוררים בטייבה או בטירה או באום-אל-פאחם, ושום חקירה פלילית לא תשנה זאת.

במשך עשרות שנים ביקשנו להדחיק את העובדה שהערבים שנשארו בגבולות מדינת ישראל לאחר סיום מלחמת העצמאות שלנו ? אלה שלא ברחו מן המקומות שנכבשו על ידינו - רואים בנו, היהודים, אויבים שהשתלטו על קרקעותיהם, ושמו אותם, את הערבים, בפינה שבה הם הרגישו, בלשון המעטה , לא נוח במיוחד. עד שנת 1964 , פחות או יותר, הם אף היו נתונים תחת משטר צבאי, למרות שניתנה להם הזכות לבחור ולהיבחר לבית הנבחרים של המדינה היהודית.

אבל בסך הכל היה ברור לכולם שמדובר בפיקציה ובמשחקי שווא בדמוקרטיה. נבחרי הציבור הערבי באותן שנים היו, ברובם המכריע, משת"פים של רשויות השלטון ? ולחלק מהם אף היה קשר הדוק למדי עם השב"כ הישראלי. כל הערבים קיבלו, אומנם, אזרחות ישראלית, אבל לכל היה ברור, שביום מן הימים הציבור הזה, שהופלה כל השנים בכל מובן אפשרי, בגלל העובדה שלרשויות המדינה היהודית היה, מטבע הדברים, סדר יום ציוני-לאומי, יקום יום אחד, בעיקר לאחר שהפלורליזם במדינה היהודית יקבל תאוצה ולגיטימציה, ויעלה לראש סדר היום הציבורי של כולנו את עצם טיבו של הקשר הבלתי טבעי הזה בין הישות הלאומית של העם היהודי לבין הערבים שנשארו בגבולותיה בעל כורחם. מלחמת ששת הימים ? ובעיקר הסכמי אוסלו האומללים ? רק האיצו תהליך שהיה בלתי נמנע מלכתחילה.

האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל שמנתה לא יותר ממאה וחמישים אלף ערבים ב ? 1949 מגיעה היום ליותר ממיליון נפש ? כשלכולם ברור שחלק מן ה"גידול הטבעי" נובע ממימוש "זכות השיבה" בדרכים מדרכים שונות , שאת חלקן, לפחות, יכולנו למנוע. מומחים לדמוגרפיה חוזים חזות קשה עוד יותר אם לא נצליח ליצור חיץ ברור בין מה שנקרא "ערביי השטחים" לבין מה שנקרא "ערביי ישראל" ולמנוע זליגה ערבית בלתי פוסקת לתוך תחומי מדינת ישראל.

ההתמודדות עם התחזיות האלה איננה פשוטה ? ובעיקר אם אנחנו רוצים לקיים ריבונות ישראלית על כל השטח שממערב לירדן. הערבים שמתגוררים ביהודה ושומרון לא ייעלמו, כנראה, בעתיד הנראה לעין וצריך לקוות שגם היהודים המתגוררים שם יישארו לנצח במקומותיהם. גם הערבים שהם אזרחי המדינה היהודית לא מתכוונים מן הסתם להגר מפה לאחת מן המדינות השכנות.

מכאן , שעלינו לעשות בעצמנו, את מה שבכוחנו לעשות בנסיבות כאלה, כדי להגן על עתידנו באזור מבלי להקים עלינו עולם ומלואו. שימוש נחוש, ללא פשרות, בחוק האזרחות , תשי"ב 1952-, הוא אחת האופציות. קודם כל, בסעיף 11 לחוק הקובע באילו נסיבות מותר לשר הפנים לבטל אזרחות; למשל, מותר לשר הפנים לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל. אין ספק שחבר כנסת או סתם אזרח שתומך בטרור נגד יהודים, בין בדיבור ובין במעשה , צריך לאבד את אזרחותו הישראלית. אגב, הסעיף הזה אינו עושה הבחנה בין יהודי לבין ערבי, ולכן לא הייתי שולל לגמרי אפשרות שהאזרחות תישלל יום אחד גם מיהודי, אם הוא מביע "הבנה" להרג יהודים, או תובע להפוך את מדינת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה".

מדינת ישראל הרי הוקמה לתכלית מאוד מסוימת: לשמש בית לאומי לעם היהודי. כל כפירה בכך מהווה בעצם אינדיקציה לכך שהכופר אינו רשאי להיות אזרח במדינת היהודים. הדברים הם פשוטים ? ובכל מדינה בעולם המערבי יבינו אותנו. בארה"ב, לדוגמא, האזרחות איננה נקנית באורח אוטומטי ? והצהרת אמונים לחוקתה של ארה"ב היא מן הדרישות שמציבים השלטונות בפני מי שרוצה להיות אזרח. לעניין זה, מגילת העצמאות שלנו היא מעין "כתב הכתובה" בין האזרח לבין מדינת ישראל, ומי שאינו רוצה להכיר בחיוניותה צריך לאבד את אזרחותו על כל המשתמע מכך.

אין לגרש, כמובן, איש מביתו, אבל צריך לשלול את האזרחות מכל מי שאיננו רוצה לחיות במדינה היהודית ? ולמעשה רואה במגורים בה מעין שלב ביניים עד אשר "אחיו הפלשתינים" ישתלטו עליה בדרך זו או אחרת, או עד אשר יתבטל צביונה היהודי, כתקוותם של כמה יהודים ממחנה השמאל הרדיקאלי. אגב, דווקא הבריטים נהגו לגרש מן הארץ בחזרה ל"אימא רוסיה" בולשביקים מן הסוג הניאו-קומוניסטי כדי להיפטר מיסודות שביקשו לייצר אנרכיה בכל מחיר.

שר הפנים בהחלט יכול לעשות רבות בעניין זה. מי שרכש, לדוגמא, את אזרחותו הישראלית על יסוד פרטים כוזבים, כדי ליהנות משירותי הרווחה של המוסד לביטוח לאומי, צריך לשלול אותה ממנו לאלתר. החוק מתיר זאת. די במכתב אחד. אפילו אין צורך בהצהרה של בית משפט. אין גם ספק שיש לנהוג אחרת באלה שמבקשים לרכוש אזרחות ישראלית מכוח נישואין לבעל תעודת זהות ישראלית ? ועוד כיוצא באלה. צריך גם לטפל בכל אלה שהגיעו לכאן כחוק, כתיירים או כפועלים, ועתה הם מסתתרים בכפרים הערביים, ממתינים לכלה, כדי לקבל במרמה אזרחות ישראלית.

הגיעה השעה לעשות את מה שעלינו לעשות כדי לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל ולהגן עליה מפני מחריביה ומהרסיה מבית.

לצפייה במאמר שפורסם בערוץ 7 לחץ כאן.