עו"ד דר' חיים משגב

חברת רם חן חניונים בע"מ, המנוהלת על ידי מר ראובן גרוס, וחברת נירם חניונים בע"מ, המנוהלת על ידי מר יורם מועלם, זכו במכרז לנהול חניון של שדה התעופה, שאותו עליהם היה להפעיל מ 1.5.94.

חברת רם חן חניונים בע"מ הוכרה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב כזוכה במכרז, שנראה בעיני עירית תל-אביב כבטל, להפעלת חניון במרכז גולדה בתל-אביב.

המבקשת חברת י' כהן - מבט שירותים כללים בע"מ, המפעילה את החניון בשדה התעופה, נאלצת עתה להפסיק את פעילותה זו בגלל הרשעת מנהלה מר יחזקאל כהן בעבירות מרמה, שנעשו לשם השתתפות במכרז של עירית תל-אביב לאספקת מזון לקשישים וקביעת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שנדרש להרשעה זו על פי בקשת מר גרוס או החברה שבניהולו, שעבירות המרמה המיוחסות למר כהן הן עבירות שיש עמן קלון המונעות מרשות שדות התעופה את המשך ההתקשרות עמו.

לפני ימים אחדים הוגש לבית משפט השלום ברמלה כתב אישום על ידי פרקליטות מחוז המרכז בו הואשמו המשיבים ראובן גרוס ויורם מועלם בעבירות של קשירת קשר ונסיון לקבלת דבר בתחבולה שנעשו על ידם במטרה להניע את מר יחזקאל כהן להסתלק מהשתתפותו במכרז של רשות שדות התעופה, בו עמדה חברתו לזכות, ולגרום כתוצאה מכך להתקשרות הרשות עם החברה המנוהלת על ידי מר גרוס, שהצעתה היתה נמוכה במאות אלפי שקלים מהצעת מר כהן.

= 3 =

עתה מבקש מר כהן להשיב למר גרוס באותה מידה שהוא מדד לו בפניה לבית משפט למתן פסק דין המצהיר שאין החברות המשיבות, המנוהלות על ידי המשיבים המואשמים בפליליים בעבירות שיש עמן קלון, ראויות לנהל חניונים השייכים לרשויות צבוריות כעירית תל-אביב ורשות שדות התעופה ולמנוע בצו מניעה זמני את התקשרות הרשויות עם המשיבים וחברותיהם.

המשיבים גרוס ומועלם כפרו באישום המיוחס להם, לטענתם אין בו ממש אלא עלילה שהעליל עליהם מר יחזקאל כהן בגלל התחרות המסחרית שלו בהם והפסדיו כתוצאה מפנית מר גרוס לבית המשפט בבקשה לפסלו מהמשך הפעלת החניון בשדה התעופה.

ב. זכות העמידה

המבקשת לא השתתפה במכרז של עירית תל-אביב ולא במכרז של רשות שדות התעופה, שפורסם אחרי פסילתה על ידי בית המשפט המחוזי מהפעלת החניון, ולכן נטען כלפיה שאין לה מעמד בבקשה זו. למבקשת ענין רב בתוצאת הליך זה, לא רק כנקמה במשיבים, אלא גם מהבחינה המסחרית, בגלל האפשרות שתיפעול החניון בשדה התעופה ימשיך להעשות על ידה כל עוד לא יימצא מפעיל אחר שיזכה במכרז ויהיה כשיר להתקשרות עם הרשות.

זכות העמידה של מי שלא השתתף במכרז בבתי המשפט, שאינם יושבים בדין כבג"צ, צריכה עיון. מחד, משנפתחו שערי בג"צ בפני כל אחד מהצבור המבקש להעמיד את ההלכה על מכונה ואת הרשות השלטונית בתחום החוק אין הצדקה למנוע זכות זו מכל אדם המבקש לעשות כן בכל אחד מבתי המשפט האחרים, ובלבד שפנייתו אליהם תהיה בגדר סמכותם,

= 4 =

וביחוד בבית המשפט המחוזי, שהורעפו עליו בפועל מקצת הנושאים שהיו נדונים בעבר בבג"צ. מאידך, יתכן שאין זה מן הראוי, מטעמים של מדיניות שיפוטית וחברתית להרחיב את זכות העמידה המקובלת בבג"צ, שעדיין שנויה במחלוקת, לכל הערכאות האחרות. הזמן הקצר העומד לרשותי להחלטה בבקשה זו איננו מותיר את השהות הדרושה לבחינתה של סוגיה זו והואיל וההכרעה בה אינה דרושה עתה - אני נמנע מהבעת דעה בענינה.

ג. תחולת ההלכות בענין גנוסר ופנחסי על המשיבים

1. עו"ד משגב, ב"כ המבקשים, מבקש ללמוד גזירה שווה מפסיקות בית המשפט העליון בבג"צ 6163/92, 6177, איזנברג ואח' נ' שר הבינוי והשכון ואח', פ"ד מז 2, 229 (בענין גינוסר) ובבג"צ 4267/93, 4287, 4634, אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' יצחק רבין ואח' (לא פורסם) (בענין סגן השר רפאל פנחסי), לעניננו. מה מצינו שם שהוטל על הרשויות להמנע מהעסקת מר גינוסר כמנכ"ל משרד השכון ואת רפאל פנחסי כסגן שר בגלל עבירות שונות שיוחסו להם ואשר לא נתבררו בבית המשפט, הודות (או בגלל) חנינה שקבל הראשון (בגין קו 300) וחסינותו של השני כחבר כנסת, כך גם כאן ראוי לחייב את הרשויות להימנע ממסירת החניונים להפעלה למי שהואשמו בעבירות מרמה, וביחוד בעבירות מרמה במכרז, שיש עמן קלון.

מר גינוסר הודה במספר עבירות בגינן קבל חנינה (עבירות בענין קו 300) ונמצא אשם (ללא משפט) כתוצאה מחקירת הפצ"ר את נסיבות הודאת השווא של מר נאפסו בעבירות שלא עבר ומבדיקת ועדת לנדוי את דרכי החקירה של השב"כ, שהוכרו על ידי בית המשפט העליון כמספיקות לקביעת חלקו של מר גינוסר בעבירות. כל עוד לא מצא מר גינוסר את

= 5 =

הדרך למתן פסק דין המצהיר על חפותו הוא נראה בעיני בית המשפט כמי שנמצא אשם בעבירות המיוחסות לו ולכן אין ענינו דומה לעניננו. מצבו של ח"כ פנחסי דומה למצבם של המשיבים שלפנינו, כי שניהם הואשמו (גם אם בפועל טרם הוגש כתב אישום נגד ח"כ פנחסי) ודינם טרם התברר בבית המשפט.

2. התשתית הראייתית לכתב האישום הגורם הפסקת עיסוק

הרחקת אדם או מניעת אדם מעיסוקו בגלל האשמתו בפליליים לפני שהורשע בדין היא בניגוד לחזקת החפות המקובלת עלינו מקדמת דנא ולחופש העיסוק המעוגן בחברתנו בהלכה הפסוקה מאז קום המדינה ובחוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקק לאחרונה. על כן הפגיעה בחופש העיסוק צריכה להעשות רק כאשר היא חיונית ומחוייבת המציאות בנסיבות המיוחדות לאותו אדם באותו עיסוק, שלא יהיה הכלל שאין אדם מועסק על ידי הרשות הצבורית או אינו יכול להתקשר עמה בהסכם בכל מקרה שהוגש נגדו כתב אישום. אין צורך להאריך בדברים על כך שאין בתאור התמציתי של העובדות ושל סעיפי החוק המפורטים בכתבי האישום השונים תאור מלא של כל הנסיבות, שלעתים מגלות בסופו של משפט שאין אשם בנאשם או שחומרת העבירה הנשקפת מכתב האישום אינה כצעקתה. הכלל של מניעת התקשרות של אדם עם הרשות בגלל כתב אישום תלוי ועומד נגדו, אם תהיה הלכה כזו, יכול לגרום לפגיעה חמורה בעסקיו של אדם, בכלכלתו, ובפרנסתו על לא עוול בכפו בגלל תלונות שווא נגדו על ידי יריביו או מתחריו. על כן מתחייבת זהירות רבה לפני החלטה על הפסקת או מניעת עיסוק של אדם במקצועו או במסחרו, לרבות איסור על התקשרותו עם הרשות. אם בכל זאת, ברבות הימים, זו תהיה ההלכה, אזי עם כל הכבוד לפרקליטות ומבלי לפגוע בשקול דעתה, אני מציע שלא תפול הכרעה בבית המשפט לחובת איש לפני בדיקת בית המשפט את חומר

= 6 =

הראיות והתשתית הראייתית האמורה להביא להרשעתו כדרך שהוא נוהג לעשות כן לקראת החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים. בדיקת בית המשפט עשויה גם להביא להכרעה אם אמנם נסיבות העבירה, בהנחה שהנאשם יורשע בדין, הן כאלו שמצדיקות את מניעת העיסוק של אותו נאשם ברשות הצבורית או את ההתקשרות עמה לפני חריצת הדין.

חוסר המודעות של הפרקליטים והמינהל השיפוטי להשלכות החמורות של הגשת כתב אישום על העסקתו של אדם ברשות הצבורית או אפשרותו לקבל רשיון לעסוק בעיסוקים מסוימים גורם לכך שאין בעובדות ובסעיפי החוק המפורטים בכתב האישום תאור הנסיבות המקילות עם הנאשם ואין במזכירות בית המשפט רישום על הפגיעה בעיסוקו של הנאשם ולכן, כאשר הנאשם איננו עצור עד תום ההליכים, משפטו יכול להתברר מספר שנים אחרי הגשת כתב האישום, כשאיש אינו יודע (ביחוד אם הנאשם אינו מיוצג על ידי עו"ד) על הפגיעה הכלכלית (ולעיתים גם הנפשית) הקשה מעל ומעבר לכל מידה סבירה באותו נאשם.

על כן יורשה לי לקבוע על פי נסיוני שאין די בכך שאדם ייפסל לעיסוקו בגלל ראיה "אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה" (בג"צ 442/71, לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כו (2) 337, 357) או על פי "ראיות שיש בהן לשכנע אדם סביר בעברו של המבקש, אפילו לא היו הראיות קבילות בבית המשפט ואפילו היה משקל (כנראה צריך להיות משקלם - א'-ש') חסר בהליך שיפוטי" (בג"צ 94/62, גולד נ. שר הפנים פ"ד טז 1846, 1857), כאמור בהלכות, שהוזכרו בבג"צ ושמשו, בין היתר, בסיס להחלטה בענין ח"כ פנחסי. הלכות שנקבעו בתקופה שקדמה לחקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק, למרות שהובאו בפסיקה בענין ח"כ פנחסי, שניתנה אחרי חקיקת חוק זה. לדעתי, חובה על בית המשפט בכל עת שיתבקש לכך על ידי האדם הנפגע

= 7 =

להיכבד ולבדק ביסודיות את התשתית הראיתית על פי חומר הראיות האמור לבסס את כתב האישום.

3. דין המשיבים שאינם משרתי צבור

הלכות בג"צ בענינם של ה"ה גינוסר ופנחסי התייחסו לתפקידיהם הנכבדים במשרות שהצבור תלוי בהן ונושא עיניו להחלטות ממלאי התפקידים בהן כמנכ"ל של משרד השיכון והבינוי או סגן השר במשרד לעניני הדתות. הם אמורים לייעץ, כל אחד בתחומו, לשר הממונה עליו ולממשלה כולה. אין ספק שהצבור רוצה לראות בממלאי משרות אלה אנשים נקיי כפים וברי לבב ששמץ של רבב לא דבק בהם ואבק חשד של מעשה עוולה או מרמה לא עלה בחלקם. "מינוי עובד צבור בעל עבר פלילי משפיע על תיפקודה של הרשות הצבורית ועל היחס של הצבור אליה. יש לו השלכות (ישירות ועקיפות) על אמון הצבור ברשות הצבורית" קבע כב' השופט ברק בענין גינוסר (שם, עמ' 259) וכך גם פסק בענין פנחסי: "המשך כהונתו של סגן זה, אשר לגביו קיימות ראיות שנמצאו מספיקות על ידי היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום-ובענייננו המדובר בעבירות חמורות - עשוי לפגוע באמון הצבור ברשויות השלטון".

המשיבים שלפנינו, ה"ה גרוס ומועלם, אינם אמורים לפעול במשרות רמות כנאמני הצבור, שלהחלטותיהם יש השפעה על אמון הצבור בשלטון. ענינם הוא בנהול חניונים וההתקשרות של הרשויות הצבוריות עמם היא התקשרות מסחרית. לכן כל עוד לא הורשעו בדין אין הצדקה למנוע מהם את עיסוקם והתקשרויותיהם עם הרשות הצבורית. אם הרשות הצבורית תרצה להימנע מהתקשרות עמם בגלל האשמתם בעבירות מרמה והחשש שמא מלמד כתב האישום על אפשרותם להונות את הרשות במהלך עבודתם בהפעלת

= 8 =

החניונים - עליה לעגן זאת בהסכמים הנחתמים עמם. ואמנם רשות שדות התעופה עשתה כן.

על כן ברור שאין ללמוד גזירה שווה מעיסוקם של המשיבים עבור הרשות הצבורית למעמדו הרם של פקיד הצבור נשוא הלכות גינוסר ופנחסי.

ד. העבר הפלילי של מר גרוס

ההסכם, נשוא המכרז של רשות שדות התעופה, מחייב הצהרת הזוכה במכרז, החותם על ההסכם, על העדר הרשעות של התאגיד (אם התאגיד זכה במכרז) ומנהלו הכללי בעבירת נגד בטחון המדינה, בעבירות שהן פשע או שיש עמן קלון או בעבירות על חוק הפקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח-1957 והתקנות והצוים שהופעלו על פיו המתייחסים לפעילות נשוא החוזה וכי לא תלוי ועומד נגדם כתב אישום.

מר גרוס המציא אישור של משטרת ישראל לפיה אין לו רישום פלילי, כלומר לא נרשמה הרשעה לחובתו. המבקשת הפנתה את תשומת הלב לכתב אישום שהוגש נגד מר גרוס בבית משפט השלום בפתח תקוה בשנת 1983 בגין מסירת המחאה ב 1981 בידיעה שלא יכובד (עבירות של קבלת דבר במרמה ומשיכת שיק ללא כיסוי). הדיון בענין זה הסתיים ב 1987 בצו מבחן, ללא הרשעה, לחצי שנה שבמסגרתו הוטלה על מר גרוס עבודה במרפאה לילדים בבי"ח שלוותא.

צו מבחן ללא הרשעה משמעו, אמנם, מציאת הנאשם אשם בביצוע העבירה אך היא גם מעידה על כך שבית המשפט לא מצא את נסיבות הענין חמורות אלא, להיפך, ראה את הנסיבות לקולה עד כדי ויתור על רישום הרשעה לחובת הנאשם. בנסיבות אלו אין העבירות נשוא כתב האישום הנ"ל

= 9 =

מונעות את הרשויות הצבוריות מהתקשרות עם מר גרוס.

ה. התוצאה

אינני רואה בהגשת כתב האישום לבית משפט השלום ברמלה עילה למניעת המשיבים מהפעלת החניונים.

הבקשות נדחות.

המבקשת תשלם 3,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות עירית תל-אביב ורשות שדות התעופה וכן תשלם 3,000 ש"ח לכל המשיבים האחרים. כל חיוב ישא מע"מ, רבית והפרשי הצמדה.

ההחלטה הודעה ב- 8.5.94.

ראשי • אודות • מאמרים • כתבות • פסקי דין • מאמרים אקדמיים • בלוגים • ציונות לתמיד • סאטירה פוליטית • ספרים • מכתבים • כנסים • מה עכשיו • החיים בצהוב • חדשות מחלקה ראשונה • ערוץ 7 • מקור ראשון • NEWS 1 • מעריב • Y - NET • כללי • האומה, במה למחשבה לאומית • עיתון חדשות • גלי ישראל • צרו קשר