ד"ר חיים משגב

שאול מופז לא יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. הוא חושב, כידוע, קצת אחרת – אבל  המציאות  תהיה הרבה פחות מפנקת ממה שהוא צופה. לא רק בגלל שהמוני המצביעים עבורו בפריימריז של קדימה, רובם ככולם מתפקדי-דמה מכפרים ערביים, אין להם כל סיבה להצביע בעבורו בבחירות הכלליות, אלא בגלל מה שחושבים עליו היהודים.

קודם כול, אסור לשכוח לו, אז כרמטכ"ל, את הבריחה המבישה  מדרום לבנון. מאות חיילי צד"ל המסורים למדינת ישראל הופקרו באישון לילה ביחד עם ציוד צה"לי בשווי של מאות מיליוני שקלים. ייתכן שלא הייתה לו ברירה אלא למלא את הוראותיה של ממשלת אהוד ברק , אבל הוא יכול היה, לפחות, לנהוג כמו משה (בוגי) יעלון בתקופה שבה החליט אריאל שרון לגרש אלפי משפחות מגוש קטיף.

מי שלא מאמין במהלך צבאי,  צריך להניח את המפתחות – ולוותר על שרידותו בתפקיד שבו הוא חושק.  אין  כל דרך אחרת לשפוט את שאול מופז באותם ימים . אם הוא חשב שההסתלקות מדרום לבנון, רצועת הביטחון של צפון הארץ, היא מוטעית, אז היה עליו לומר זאת; ואם הוא חשב שהיא צריכה להתקיים – אז בוודאי שיש לבוא עימו חשבון . מאות האנשים שנהרגו ונפצעו בעת מלחמת לבנון השנייה , דמם בוודאי מרוח על ראשם של כל אלה שהיו קשורים  לוויתור על רצועת הביטחון  ועל הפיכת החיזבאללה לזרוע מאיימת של איראן.  שאול מופז לא יכול לברוח מאחריותו למה שקורה היום בלבנון. הוא היה שם – והוא ברח משם.

אבל לפתחו של שאול מופז יש להניח גם את הגירוש האיום ונורא של אלפי יהודים מבתיהם בגוש קטיף והפיכתה של רצועת עזה לבסיס טרור איראני שממנו סובלים  - ועוד יסבלו  - מיליוני אזרחים בדרום הארץ. אז הוא כבר היה שר הביטחון בממשלתו של אריאל שרון. תחילה הוא  היה נגד הנטישה -  אבל משהתברר לו שההתנגדות עלולה לסכן את כיסאו,  הוא עשה את כל שצריך כדי שהגירוש יעבור בשלום מבחינתו. הוא היה כה נחוש למלא את התפקיד שהטיל עליו אריאל שרון עד שהוא לא היסס אפילו להדיח רמטכ"ל מכהן, את משה(בוגי) יעלון, ולהניח את כתר הרמטכ"לות על ראשו של דן חלוץ, הלא-ראוי, שהודח לימים בידי ועדת וינוגרד בעקבות התנהלותו האווילית בעת מלחמת לבנון השנייה.

בין לבין, הספיק שאול מופז לשקר לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ואף לזכות בדו"ח חמור מאוד של מבקר המדינה דאז על הטעיית הציבור בנושא המיגון של יישובי הדרום. רבים, ובעיקר יחצ"ניו של שאול מופז, נוטים לשכוח כמה וכמה התבטאויות שלו, שכבר הפכו למשל ולשנינה,  אבל חשוב לזכור את אמירותיו בעד ונגד , באותו עניין,  בכמה וכמה נושאים קריטיים. הציטוטים מפיו בפרק הנושא את שמו בויקיפדיה הם רבים  - והם מעידים ללא ספק על אדם לא ישר, פוליטית, לפחות, שאינו בוחל בכך 'מהפך' רעיוני כדי לקדם את הקריירה האישית שלו.

אבל צריך גם לזכור ששלטון החוק לא תמיד משמש נר לרגליו. למשל, כאשר הוא פרש מתפקידו בצבא הוא מיהר להתפקד לליכוד  והצטרף לרשימת מועמדיו בבחירות הקרובות. מה שהוא "שכח" באותם ימים הוא את תקופת הצינון שהחוק כפה על בעלי תפקידים כשלו. השופט מישאל חשין, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, באותם ימים, פסל אותו, ובית המשפט העליון אישר את ההחלטה.

עכשיו שאול מופז רוצה להוביל מחאה חברתית וכבר הוא 'מחבק' את גילה אדרעי. אז מה זה אומר עליו? שהוא באמת רגיש  למצוקות הזולת או שהוא אופורטוניסט עילג לשון ודל יושרה אישית?