ד"ר חיים משגב

נשיאה הולכת. נשיא בא. ועולם כמנהגו נוהג. מחנה השמאל, באמצעות  'שלום עכשיו', העמותה שאין מאוסה ממנה , בעיני, ממשיך לשלוט במוקדי הכוח במדינה. כאילו שאין פה ממשלה ובית מחוקקים ובחרי ציבור. שלושה שופטים קובעים שמה שהם, השלושה, שאף פעם לא עמדו לבחירה של ממש, חושבים לסביר עדיף על פני מה שחושבים לסביר השרים וחברי הכנסת – ולמעשה רוב רובו של הציבור. שהרי נבחרי הציבור יושבים בכנסת  -  והם אמורים לשקף את רצון העם.

אז בשביל מה לקיים בחירות אחת לארבע שנים ? בשביל שנוכל לספר בגויים שמדינת ישראל היא מדינה דמוקראטית? כלום זה המבחן ? הבחירות? מה הטעם בכלל בבחירות אם בבית המשפט העליון יושבת אוליגרכיה שחבריה מתמנים בידי ועדה בת תשעה חברים למשך עשרות שנים – לא פחות! – ושאין כל דרך להחליפה או לשנותה או סתם לקפד את ראשה כדי שהשלטון יחזור לידי נבחרי הציבור המייצגים מיליוני בוחרים?

בשביל מה בכלל אנחנו טורחים לקיים מוסדות שלטון? יועץ משפטי לממשלה? כנסת? ממשלה? מבקר מדינה? כדי ששלושה שופטים יגידו לנו מה בעיניהם סביר או לא סביר? מה בכלל איכפת לנו מה סביר בעיניה של השופטת מרים נאור?  האם הסבירות היא בכלל מושג שנלקח מעולם מושגים אובייקטיבי שאפשר למשש אותו ולבחון את טיבו אחת לפרק זמן קצוב או שהוא נגזר מתוך השקפת עולם אישית של השופט היושב בדין ? ואם כך הדבר מדוע  מה שחושב שופט זה או אחר חשוב יותר או הגיוני יותר או צרוף יותר או סביר יותר ממה שחושב ראש הממשלה, או השר בני בגין? כלום השכלתו הפורמאלית של  השר בגין נופלת מזו של השופטים בבית המשפט העליון? האם המגלומניה הזאת המותירה את כולנו, מעת לעת, פעורי פה לא מעמידה בספק את אופייה הדמוקראטי של המדינה?

בלתי סביר בעליל, קבע בית המשפט העליון לגבי בקשת הדחייה של פינוי היישוב מיגרון, אז מה זה אומר? שבממשלה יושבים אנשים שמושגים של סבירות לא נהירים להם? שאסור לראש הממשלה, כאיש פוליטי, שנבחר על יסוד מצע  מדיני, לשקול גם שיקולים שאינם כרוכים רק במושגי הסבירות של שלושת השופטים שישבו בדין? ואולי ביקשו נבחרי הציבור להביא במכלול שיקוליהם גם את האפשרות שהדחייה, בהסכמת כל הנוגעים בדבר, תמנע שפיכות דמים, תרתי משמע , אפשרית? ואולי הם ביקשו לשקלל גם שיקולים קואליציוניים? מה, זה אסור, בחברה חופשית שמתיימרת להיות דמוקראטית? מה פסול בכך?

ואם בשלטון החוק עסקינן, מה על אלפי צווי ההריסה שבתי משפט הוציאו ? כלום האכיפה של שלטון החוק אמורה להיות בררנית, או סלקטיבית, או שווה לכל מגזרי האוכלוסייה?

על כל השאלות האלה אין , כמובן, תשובה חד- משמעית,  אבל בדבר אחד אין לי כל ספק : לוועדה שמונתה כדי לבחון את 'סוגיית ההתנחלויות', כהגדרתם, בידי 'המועצה לזכויות האדם של האו"ם', גוף אנטי שמי, מחוסר שמץ של יושרה,  תהיה עתה נקודת זינוק מצוינת. הרי שלושת השופטים בבית המשפט העליון, ביחד עם משתפי הפעולה ב'שלום עכשיו', כבר עשו להם חלק מן העבודה.

אז מה לנו כי נלין על מקטרגינו במוסדות האו"ם השונים? כלום המקטרגים מבית טובים יותר? מבינים יותר? סבירים יותר?