מאמרים » מבקר המדינה חורג מסמכותו - ועושה בתפקידו מעשים שלא ייעשו / חיים משגב
לצפייה במאמר שפורסם ב - y net לחץ כאן:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4182504,00.html


 

                                                      ד"ר חיים משגב

 

אינני יודע אם מבקר המדינה, איש הגון, ללא דופי, מבקש לעצמו משרה ציבורית נוספת לאחר שיסיים את תפקידו הנוכחי, נשיא המדינה, אולי, אבל  בדבר אחד אני בטוח : אסור לו לנהוג כפי שהוא נוהג באחרונה.  ההדלפות ממשרדו – ואין אדם שיכול לטעון ברצינות שהן נעשות שלא על דעתו או בידיעתו -הפכו זה מכבר למשהו מאוס. אין עוד חשאיות  במעשיו. אין עוד את אותה רצינות שאפיינה אותו, ואת קודמיו בתפקיד , בשנים עברו. הכול פרוץ. הכול טבול בספינים מעין-פוליטיים. כל חטטן יכול לקבל לידיו הדלפה חמה מן התנור. דו"חוות חלקיים מודלפים לעיתונאי-חצר. הקלטות של שיחות עם גורמים מעוניינים מועברות לרשתות החדשות.  ממש כמו באיזו חצר ביזנטית שבה אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה.

 

הקפדנות חמורת הסבר שוב איננה ממאפייניו של מיכה לינדנשטראוס ואני אומר את זה בצער רב שכן הכרתי בעבר את פניו האחרות; מאירות הפנים; המקרינות מכובדות ודרך ארץ לזולת. לא אהבתי כל החלטה שהוא קיבל בעבר – אבל, עדיין, אפשר היה לחיות עימן.  הן היו טבולות בהדר מסוים, במעטה של מכובדות  - ואור של שיפוטיות  ללא דופי עטף אותן.  מבקר המדינה היה אז במיטבו.רצינותו וחריצותו היו אז סמל לאיתנותו של המוסד החשוב הזה.

 

לא עוד.  זה לא אותו מיכה לינדנשטראס שהכרנו בתחילת דרכו.  אינני יודע מדוע זה קרה, או למה זה

קרה , או כיצד זה קרה,  אבל בדבר אחד אין לי ספק: לדו"חות הקרובים של מבקר המדינה – ורבים מדי מחכים להם זמן רב מדי -יהיה ערך מועט ביותר. הם לא יהיו עטויים במעטה של 'כזה ראה וקדש'. ההבטחות, הכמעט-פוליטיות שלו, למשפחות שכולות לבוא חשבון עם שרים, למשל,  נראות ממש  כמו ההבטחות של מתמודד בבחירות מקדימות למרכז של מפלגה. גם בעניין 'מסמך גלנט' כבר אינני בטוח שהאמת תצא לאור. מבקר המדינה פשוט מתעסק עם יותר מדי נושאים – וגם לזמן יש ערך. אינני סבור, כמובן, שיש להיחפז בחריצת דין, אבל 'משיכת הזמן' מאפשרת לגורמים מעוניינים שונים להפעיל לחצים, לשבש את החקירה  - ולנסות להטות אותה לכיוונים שונים.  פוליטיים. אישיים. רחוקים ת"ק פרסה ממה שיועד למבקר המדינה בחוק.

 

אז, אולי, לחלק מן השיהוי הבלתי נסבל יש הסברים , אבל לא לפירות הבאושים שמולידה הסחבת.הזאת.  פגישות ההרגעה או הניחומין שמיכה לינדנשטראוס עושה בימים אלה בוודאי לא משדרות רצינות. נהפוך הוא: הן משדרות זילות בתפקידו  ופגיעה בחוסנו של שלטון החוק.

 

מה זה הדבר הזה?  כלום יעלה על הדעת שנשיאת בית המשפט העליון תיפגש עם צד לסכסוך המתברר בפניה  "ותבטיח" לו תוצאה משפטית כלשהי?

 

אם לא הייתי מכיר את האיש  - ומכבד אותו מאוד – הייתי אפילו משתמש בביטוי שהוא כה  שגור בפי  רבים  כשהם מתייחסים  לאנשי שררה בכירים: השתן פשוט עלה לו לראש. אין כל הסבר אחר להתנהגותו של מי שמבקש להשאיר את חותמו הבלתי נשכח, לטוב ולרע, חודשים ספורים לפני סיום תפקידו.

 

ועוד לא אמרתי כלום על המהומה  והמבולקה הפוליטיים שמיכה לינדנשטראוס נותן להם יד בהתנהגותו הלא-ראויה.