חיים משגב

כמי שנמנה על  מיעוט נרדף, מחנה הימין, הייתי תמיד חסיד של תורות הקונספירציה, אז הנה עוד אחת : משה לדור, פרקליט המדינה, מי שספג לפני כעשרה חודשים את אחת מסטירות הלחי הכואבות ביותר  אי פעם מידיו של בית המשפט העליון, ביקש לבוא חשבון עם מי שישב באותו הרכב , יורם דנציגר, ולכן הוא המליץ, למעשה, על חיסולה של הקריירה השיפוטית שלו.  אין גם להוציא מכלל ספק שבאותה הזדמנות הוא גם רצה להראות לכל שופטיו של בית המשפט העליון מיהו הכול-יכול במערכת.

ומעשה שהיה כך היה: יחיא טורק, לא אדם נחמד, היה מעורב ברצח של הילד אביב אילוז ובפציעתו הקשה של אביו. המשנה לפרקליט המדינה ופרקליטת מחוז תל אביב דאז  חתמו עימו על הסדר טיעון, לפיו הוא יודה ויקבל עונש של חמש-עשרה שנות מאסר. משה לדור, מטעמיו, ביקש לחזור בו מהסדר הטיעון. לא מסיבה עניינית כלשהי, אלא סתם, כנראה, מטעמים של אגו. בית המשפט העליון, בצעד נדיר,  דחה את עמדתו הלא-מובנת של משה לדור ואימץ את הסדר הטיעון שאליו הגיע יחיא טורק על אפו ועל חמתו של האיש הנוטר והנוקם הזה. המילים הקשות שנאמרו באותו פסק דין בוודאי צרבו את עורו של משה לדור.

ועל עלבון זה  לא יכול היה, מן הסתם, משה לדור למחול. הרצון לסגור את תיק החקירה של יורם דנציגר  באופן שבו הוא רצה  בוודאי נועד לשדר משהו שאין בינו לבין שלטון החוק ולא כלום. אלא שגם הפעם לא צלחה דרכו של משה לדור. היועץ המשפטי לממשלה הראה לו שפרקליטות המדינה, על כל גרורותיה,  צריכה ללמוד לרסן את עצמה. אם אין מקום להגשת כתב אישום אז גם אין מקום להוציא חוות-דעת מלעיזה. כל אדם, גם שופט בבית המשפט העליון, זכאי שיהיה לו את 'יומו בבית המשפט'. אין בשום אופן לומר לאדם שנפל דופי במעשיו אם לא נותנים לו להתגונן באורח ראוי והוגן בבית המשפט. חבל שמשה לדור לא מבין את זה. חבל גם שמשה לדור אינו מבין שכוחה הבלתי מרוסן של פרקליטות המדינה פוגע יותר מכול באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

רבים כעסו לאחרונה על הצעות חוק שונות שהוגשו – אבל אף אחד מכל אלה לא נשמע רוגז על פרקליט המדינה שהפך ממש לפגע רע. זה קרה בעת שהוא גרם , ביהירותו, להדחתו של ראש ממשלה מכהן וזה קרה עוד קודם לכן בעת שהוא נתן גיבוי לשתי פרקליטות בכירות מאוד שהתרשלו בהצגת מלוא חומר הראיות בפרשת חיים רמון, למרות הערות קשות ביותר של מבקר המדינה.

משה לדור גם זכה לביקורת לא פשוטה מפי שופטים על התבטאויותיו בנושא אהוד  אולמרט, מי שהגיש נגדו תביעת נזיקין, בעת שהוא ביקש לעצמו חסינות של מדינת ישראל, אז מה עוד צריך לקרות כדי שמשה לדור יפנה את כיסאו?

ועוד לא אמרתי כלום על זיכויו של יעקב ויינרוט או על כתבי האישום החפוזים שהוא מרבה להגיש בנושאים  שונים ומשונים שנגמרים לא אחת בזיכוי מהדהד. והדברים ידועים – והם צריכים להטריד כל אחד.

אז נכון שלפרקליטות המדינה יש תפקיד חשוב בהשלטת שלטון החוק – אבל בהיעדר גורם מרסן, מפקח, בר-עוצמה מאזנת, יש לדאוג לכך שבראשה יעמדו אנשים ראויים. משה לדור איננו כזה. הוא אף פעם לא היה כזה. הכרעותיו גורמות עוול לרבים – וחבל שרק במקרים בולטים מאוד כמו בעניינו של יורם דנציגר או בעניינו של יחיא טורק מתגלה ערוותו בפומבי.