הנאשמים 1 ו-5 הורשעו עפ"י הכרעת דין בעבירות של סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה עפ"י סעיפים 415+ 25 +31 לחוק העונשין תשל"ז- 1977. נאשם 1 הורשע בנוסף בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים עפ"י סעיף 284 לחוק הנ"ל.

עסקינן בעבירות שבוצעו על רקע מכרז שהוציאה מועצת העלמין תל-רגב בשנת 2003 להפעלת חניון במתחם בית העלמין תל רגב. מדובר היה במכרז שהתנהל "כמכרז סגור", שבמסגרתו המועצה פנתה למספר מצומצם ומסוים של חברות שעיסוקן בהפעלת חניונים על מנת שיגישו הצעות למכרז הנ"ל.

נאשם 1, מי שהיה בתקופה הרלוונטית יושב ראש מועצת בתי העלמין תל רגב וחבר במנהלת המועצה, הורשע בכך שסייע לראובן גרוס (אחד מחמשת המפעילים שאליהם פנתה המועצה) לנסות ולזכות במכרז הנ"ל במרמה. נאשם 1, למרות שידע על כוונותיו הפליליות של גרוס ועל אופן התנהלותו, או למצער חשד בהן, סייע בידו להמשיך במזימתו תוך שהוא מעלים את העובדות הרלוונטיות מחברי המועצה.

נאשם 5, אחד מחמשת מפעילי החניונים שניגשו למכרז, סייע אף הוא לגרוס לממש את כוונתו לזכות במכרז שלא כדין, בכך שהשתתף במכרז בשם חברת ברטינה למראית עין ונתן ידו לכך שמטעם חברת ברטינה תוגש הצעה פיקטיבית שמולאה על ידי גרוס, תוך יצירת מצג כוזב כאילו חברה זו משתתפת כדין במכרז.

513106721

טיעוני המאשימה:

בטיעוניו לעונש שם ב"כ המאשימה דגש על חומרתן הרבה של העבירות, פועל יוצא מכך שהנאשמים פעלו כדי לרמות רשות ציבורית ובכך לפגוע בשירות הניתן לציבור. לטענתו, מכרז ציבורי נועד להבטיח כי הרשות תתקשר בעסקה עם הגוף הראוי והמתאים ביותר ופעילות שנועדה לעקוף את כללי המכרז התקין, היא לא רק מקור לשחיתות ולהעדפה פסולה, אלא מהווה פגיעה בציבור. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקת בית המשפט העליון שבה ניתן ביטוי לחומרה הנלווית למעשים מסוג זה.

לטענת ב"כ המאשימה, למרות שמדובר במעשים שהתבצעו בשנת 2003-4 ולא ניתן להתעלם מחלוף הזמן הרב שעבר, אסור לשכוח שתיק זה הוא נדבך אחד מתוך פרשה גדולה הידועה כ"פרשת החניונים" פרשה שהצריכה חקירה מורכבת מרובת חשודים שגזלה זמן.

בהתייחס לנאשם 1 הדגיש ב"כ המאשימה את העובדה, כי מעשיו של נאשם 1 בהעלימו מחברי המועצה את התנהלותו של גרוס ובניסיונו לטשטש את טביעות אצבעותיו של גרוס בענייני המכרז, היוו סיוע אקטיבי וממשי לאחרון. לא מדובר היה מצדו של נאשם 1 במעידה חד פעמית אלא בהתנהלות מתמשכת, לאורך זמן, במצב שבו הייתה לנאשם די שהות להתעשת ולחדול מלשתף פעולה עם גרוס.

לדברי התובע, בהיות נאשם 1 עובד ציבור, מי שהיה בעצם ממונה על תקינות המכרז, הרי כחלק משיקולי הענישה קיימת החובה להביע מסר עונשי ראוי ומרתיע למען הבטחת אמון הציבור במערכת הציבורית.

ב"כ המאשימה הוסיף, כי העובדה שלא הוכח שלנאשם 1 היה רווח ממוני מזכייתו של גרוס במכרז אין בה כדי להקהות מחומרת מעשיו. ההלכה הנוגעת לעבירות מסוג מרמה והפרת אמונים קובעת שהאינטרס הציבורי נפגע ויכול להיפגע קשות גם כאשר עובד הציבור לא לוקח דבר לכיסו (ראה עפ 332/01 מד"י נ' שמעון שבס, נז (2) 496 ).

לדברי ב"כ המאשימה, לעברו הפלילי הנקי של נאשם 1 קיימת משמעות עונשית מוגבלת בענייננו שכן העבירות דוגמת אלה שביצע הנאשם מבוצעות דרך כלל על ידי אנשים נורמטיביים בעלי עבר פלילי נקי שאחרת לא היו מגיעים לאותה עמדה בכירה שאפשרה את ביצוע העבירות.

ב"כ המאשימה עתר להשית על נאשם 1 מאסר בפועל שיכול שירוצה בדרך של עבודות שירות, כפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי.

אשר לנאשם 5: ב"כ המאשימה הדגיש את שיתוף הפעולה הפסול עם גרוס בידיעה שכתוצאה ממנו תושג הזכייה במכרז במרמה. לדבריו, יש חובה להרתיע מפני מעשים מעין אלה, במיוחד כאשר מדובר באדם, דוגמת נאשם 5, שעסק ועוסק בתחום החניונים, תחום שבו מרבית ההתקשרויות נעשות בדרך של מכרז, אדם אשר מבין את החשיבות הקיימת לכך שמכרזים התנהלו באופן הגון ושוויוני. גם כאן, האינטרס הציבורי מחייב הבעת מסר עונשי מחמיר ומרתיע.

ב"כ המאשימה הסתייג מטענת נאשם 5 שצצה ועלתה במהלך המשפט לפיה הוא פעל מתוך פחד מגרוס. לדברי התובע, למרות שלא ניתן להתעלם מאישיותו הכוחנית של גרוס כפי שהשתקף מהעדויות השונות, הרי שלא זו בלבד שטענת נאשם 5 לא בוססה די הצורך בראיות חיצוניות, אלא שמהאזנה לשיחה ת/50א' בין נאשם 5 לבין מזכירתו של גרוס ניתן ללמוד על שיחה באווירה נינוחה וידידותית, של אדם שאינו נשמע לחוץ.

לדברי התובע, לעניין העונש, יש לאבחן בין נאשם 5 לבין נאשמים 3 ו-4 אשר אומנם הורשעו במעשים דומים ובשיתוף פעולה דומה עם גרוס, אך להבדיל מנאשם 5 הם הודו, הביעו חרטה, חסכו זמן שיפוטי ואף העידו כעדי תביעה בתיק הנוכחי.

ב"כ המאשימה עתר להשית גם על נאשם 5 מאסר בפועל שאפשר שירוצה בדרך של עבודות שירות וכן מאסר על תנאי וקנס.

טיעוני ב"כ נאשם 1:

בהתייחס לטיבם של המעשים ולטיבה של העבירה, הדגיש ב"כ הנאשם 1 את קביעות בית המשפט בהכרעת הדין לפיהן אין אינדיקציה ברורה לעומק מעורבותו של נאשם 1 בתוכנית העבריינית הכוללת ולכך שהוא נכלל במעגל הפנימי של מבצעי העבירה, סיבה שבגללה זוכה מהעבירה העיקרית שיוחסה לו בכתב האישום והורשע תחתיה בעבירה של סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה. לא זו אף זו, לדבריו, מעשיו של נאשם 1 לא היו מצויים במדרג חומרה גבוה, שכן לא הוכח מעבר לספק סביר שידע את מלוא העובדות והרשעתו התבססה על הטענה שהוא חשד בכוונותיו של גרוס ועצם את עיניו.

עוד הדגיש הסנגור את חלוף הזמן מאז המקרה והעובדה שהתביעה השתהתה בהגשת כתב האישום.

ב"כ הנאשם הפנה לעונשים שנגזרו על נאשמים אחרים בפרשת החניונים בכללם חיררי שהיה מעורב עד צוואר בענייניו של גרוס, הגם שלא הועמד לדין בפרשה הנוכחית ונדון לביצוע עבודות של"צ כן הפנה לגזר דין בעניינו של יעקב מאיר (נאשם 2) אשר הורשע הן בתיק הנוכחי והן בתיק חמור בהרבה בבית המשפט המחוזי ונדון למאסר בפועל כולל של 10 חודשים.

ב"כ נאשם 1 הרחיב את הדיבור אודות נסיבותיו האישיות של הנאשם, על היותו אדם נורמטיבי אשר לאורך כל חייו מילא תפקידים חשובים ואחראיים ותמיד זכה להערכה כמשתקף בתולדות חייו עה/1. הסנגור ציין, כי מדובר באדם אשר שירת במשך עשרות שנים בתפקידים ציבוריים רבים ומאז פרישתו, לאחר הגשת כתב האישום, עוסק בפעילות התנדבותית. לדברי ב"כ נאשם 1, המקרה הנוכחי אינו מאפיין את אורחותיו של הנאשם והוא מביע עליו צער.

עוד ציין ב"כ הנאשם, כי לנאשם מקורות כספיים מוגבלים. מאז המקרה הנאשם פרש כאמור מתפקידו ואינו עובד ומתקיים מפנסיה ממנה מפרנס את אשתו ואף תומך ומסייע לחמשת ילדיו ולנכדיו הרבים. מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם קנס כלשהו. בנוסף, הדגיש ב"כ הנאשם כי הנאשם הינו אדם לא צעיר שסובל מבעיות בריאות שונות כמפורט במסמכים שהוגשו עה/2, כך שלא יהיה מוצדק לכלול רכיב של מאסר בפועל בעונשו, ולו גם בדרך של עבודות שירות.

עתירת הסנגור הייתה אפוא להטיל על הנאשם מאסר על תנאי בלבד.

93537684414

הנאשם הצטרף לדברי בא כוחו והוסיף כי יש לייחס את מעשיו לתכונת הנאיביות שמאפיינת אותו. לדבריו, בעקבות הפרשה סבל ייסורים ובעיות בריאות, שהחריפו כתוצאה מהמתח בו היה נתון בשל ניהול ההליך הפלילי.

טיעוני נאשם 5

ב"כ נאשם 5 מיקד את טענותיו באישיותו החזקה והדומיננטית של גרוס ובחששו של נאשם 5 לעמוד מולו ולסרב לו. לדבריו, היכולת של אדם לסרב לשתף פעולה או להתלונן במשטרה תלויה בין השאר באופן שבו הוא תופס את עצמו ובתחושותיו הסובייקטיביות. מעשי הנאשם הם תולדה של חולשתו ואישיותו, על רקע הסיפורים ששמע מאביו אודות גרוס ועל רקע חשש שיבולע לו מידי גרוס אם לא ייעתר למבוקשו.

ב"כ הנאשם ביקש לאבחן בין נאשם 5 לבין נאשמים 3 ו-4 שאומנם בצעו עבירות זהות לשלו, אך הם קיימו קשרים עסקיים עם גרוס, כך ששיתוף הפעולה עמו היה חלק מהאינטרס הכולל שלהם, בעוד שלנאשם 5 לא היה כל רווח משיתוף הפעולה עם גרוס.

לטענת ב"כ נאשם 5 יש לקחת בחשבון כשיקול לקולת העונש את העובדה שנמנעה מנאשם 5 האפשרות להיעזר בדברי גרוס עצמו שמן הסתם היה מאשר את חלקו המינורי של נאשם 5 . לא זו אף זו, עוול זה מצטרף לכך שהרשויות השונות כשלו מלמגר את עוצמתו והשפעתו של גרוס אשר נהג בחברת "אחוזת חוף" כבתוך שלו.

ב"כ הנאשם 5 התייחס לכך שנאשם 5 הינו אדם נורמטיבי נטול עבר פלילי, אשר לאורך השנים עסק בפעילות התנדבותית ואף הקים לצורך כך עמותה ללא קבלת תמורה או רווח. הנאשם הינו אדם בעל תארים אקדמאיים אשר שרת בצבא ובמילואים, איש משפחה אשר כתוצאה מן המקרה נפגעו קשריו עם ילדיו ואשתו. מאז המקרה הפך הנאשם להיות אדם כעוס ועצבני, לא הצליח לשקם את עצמו ואיכות חייו נפגעה משמעותית. לדבריו, הנאשם גם נפגע מבחינה כספית ותעסוקתית, עובדה שיש לקחת בחשבון כאשר דנים בעונש הראוי לו, שכן מאז המקרה נמנעה ממנו האפשרות להתמודד במכרזים בענף החניונים על רקע מדיניות עיריית ת"א לפיה כל אדם שהוגש נגדו כתב אישום בפרשה לא יוכל לעשות זאת.

ב"כ הנאשם ביקש להטיל על הנאשם עונש של של"צ וכן להתחשב בקביעת הקנס במצב הכלכלי הקשה בו נתון הנאשם.

מטעמו של הנאשם נשמעו מספר עדים, ביניהם אחיו אשר סיפר על התנהלות חברת ברטינה בצל איומי גרוס אשר הביאם להתמוטטות כלכלית והתמוטטות נפשית של אביהם בין היתר ע"י פגיעה בעסקיהם בפרויקט "חנה וסע". הוא אף ציין , כי היה עד לאירוע לאיומים שהשמיע גרוס כלפי אחיו לרבות איומים לפגיעה פיזית, איומים בעטיים נאלץ אחיו לסגת מפרויקט הסעת עובדים מהפרקליטות ומבתי המשפט בירושלים, פרויקט אשר הוסכם עליו עם חשב משרד האוצר. העד ציין את הערכים לאורם חי אחיו והמחויבות העמוקה שלו לעבודה ואחריות. לדבריו, מדובר באדם שעוזר לזולתו ומי שניתן לסמוך עליו כי יחלץ לעזרה ויפתור כל בעיה בשעת צרה. אדם שהינו אח טוב ואבא טוב.

כן העידה אשתו של הנאשם 5 אשר תיארה בדמעות את התייסרותו של נאשם 5 הן בשל אובדן פרנסתו והן אובדן שמו הטוב ומעמדו כאב. העדה תיארה את בעלה עובר לאירוע כאיש חזק, דומיננטי אסרטיבי ועצמאי ששימש עמוד התווך של המשפחה, אך בעקבות המקרה הנאשם ומשפחתו נקלעו למשבר קשה עד כדי התערערות הקשר הזוגי. העדה ביקשה להקל בעונשו של הנאשם על מנת שיוכלו לשקם את משפחתם.

הנאשם מצדו הביע צער וחרטה, הדגיש את הקושי שחש לסרב לאדם אימתני כגרוס. ציין את הפגיעה שקיימת בעצם הרשעתו בדין, הן כלכלית והן תדמיתית וביקש לקחת בחשבון את תרומתו לחברה הן בשירות צבאי והן בפעילות התנדבותית. הנאשם ביקש לנהוג בו במידת הרחמים.

תסקיר שירות מבחן לגבי נאשם 5:

אודות נאשם 5 הוגש תסקיר שירות מבחן וזאת כדי לבחון התאמתו לביצוע עבודות של"צ.

יודגש, כי עתירתו של נאשם 5 לבטל את הרשעתו ולהטיל עליו צו של"צ ללא הרשעה, נדחתה כבר בהחלטה נפרדת עוד טרם הבקשה לתסקיר ולא אחזור על כל האמור בה. בקצרה יצוין, כי לא סברתי שמתקיימים במקרה שלנו התנאים החריגים המצדיקים על פי הפסיקה את ביטול הרשעת הנאשם. צוין, בין השאר, שהנאשם ניהל הליך הוכחות שבמסגרתו לא הודה ולא הביע חרטה וכן הודגשה העובדה שבתיק הנוכחי הורשעו בדין גם נאשמים 3 ו-4, שותפיו לעבירה של נאשם 5 למרות שהם, להבדיל לקולא ממנו, הודו כבר בשלבים הראשונים של ההליך.

תסקיר שירות המבחן מפרט את נסיבותיו האישיות של נאשם 5 ומדגיש את היותו אדם נורמטיבי, משכיל, שלא הסתבך בפלילים מימיו. כמתואר בתסקיר, הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים ועובד כיום בתחום השיווק, בחברה העוסקת במתן שירותי דרך ואביזרים לצמיגי רכב. הנאשם הוא בעלים של חברה שעיסוקה בתחום החניונים, אך זו אינה פעילה מאז שנפתחה החקירה בתיק הנוכחי על רקע החלטת דירקטוריון "אחוזות חוף" שלא לאשר השתתפות במכרזי החברה למי שמעורבים בפרשה. קצינת המבחן ציינה, כי הנאשם מתנדב בעמותה בתחום הספורט וזוכה להערכה ואף התרשמה, כי הוא אדם בעל מערכת ערכים חיובית, כאשר הסתבכותו בעבירה היא על רקע חולשת אישיותו וחוסר יכולתו לעמוד מול גרוס.

קצינת המבחן הביע עמדתה כי עונש של"צ הולם את המקרה ואת נסיבותיו של הנאשם וגיבשה עבורו תוכנית מתאימה בהיקף של 300 שעות.

גזירת הדין

מלאכת גזירת הדין במקרה שלנו, כמו בדרך כלל, היא באיזון הראוי שבין השיקולים לחומרה- קרי החובה לשקף כראוי את החומרה שבמעשי הנאשמים, את האינטרס הציבורי הנוהג ואת הצורך להביע מסר מרתיע- לבין ההתחשבות בשיקולים השונים לקולא, בכלל אלה הקשורים לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים ואלה הקשורים לנסיבות ביצוע העבירה, לרבות חלוף הזמן שעבר מאז ביצועה.

במסגרת האיזונים השונים שבית המשפט מצווה עליהם, יש לקחת בחשבון גם את העונשים שהוטלו על האחרים בפרשה, על מנת שתישמר הפרופורציה הענישתית הראויה בין המעורבים השונים.

אין ספק באשר לחומרת מעשיהם של הנאשמים. הניסיון לפגוע בתקינותו של מכרז הוא מעשה חמור בעל השלכות ציבוריות ניכרות. בבסיס החובה המוטלת על רשויות מנהליות לקיים הליכי מכרז טרם התקשרויות חוזיות, עומדים שני אינטרסים מרכזיים: הראשון הינו האינטרס להבטיח את תקינות הפעולה של רשויות השלטון בדרך שקופה ושוויונית שבמסגרתה יינתן יחס זהה והוגן לכל פרט בציבור, והאינטרס השני, הוא הרצון לזכות במוצר או בשירות בעל האיכות הגבוהה ביותר במחיר הנמוך ביותר האפשרי, למען שימוש מושכל ויעיל בכספי הציבור (ראה למשל בג"ץ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505).

נדבך נוסף של חומרה קיים כאשר העבירה מבוצעת על ידי עובד ציבור, מי שאמור היה במסגרת תפקידו להקפיד על תקינות המכרז, דוגמת נאשם 1. במעשיו, פגע נאשם 1 לא רק במכרז הספציפי, על כל המשמעויות הנלוות לכך, אלא הפר את האמון שניתן בו הן על ידי הציבור והן על ידי חברי המועצה. כידוע, האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים: אמון הציבור בעובדי הציבור; טוהר המידות של פקידי הציבור וכן האינטרס הציבורי הספציפי שעליו מופקד עובד הציבור אשר נועד להבטיח את הגשמת תפקידו הציבורי (דנ"פ 1397/03 מד"י נ' שבס נט (4) 385

אכן, שני הנאשמים הינם אנשים נורמטיביים שעברם הפלילי נקי, אך לנסיבה זו משמעות מוגבלת בענייננו. אסור לשכוח, כי העבירות שבביצוען הורשעו הנאשמים מבוצעות ככלל על ידי אנשים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי שאלמלא כן, לא היה זוכה נאשם 1 באותה משרה בכירה אליה הגיע, זו שאפשרה לו לבצע את העבירה, ואילו נאשם 2 לא היה עומד בתנאי הסף המספיקים כדי להשתתף במכרז ציבורי.

גם העובדה שלא הוכח כלפי הנאשמים שהם ביקשו או התכוונו להשיג רווח ממוני אישי כתוצאה משיתוף הפעולה עם גרוס - היא בעלת משמעות עונשית חלקית ומוגבלת.

אשר לנאשם 1, גם אם לא קיימת אינדיקציה ראייתית לכך שהיה לו אינטרס ממוני בזכייתו של גרוס במכרז, אין בזה כדי להקהות מחומרת מעשיו ומחומרת הפגיעה שפגע בציבור. לא זו בלבד שהרצון לרצות את גרוס ולשתף פעולה עם גורמים כגון חיררי ונאשם 2, אנשים בעלי השפעה פוליטית, עשוי גם הוא להיחשב כאינטרס אישי, אלא שנכונותו של איש ציבור לעצום את עיניו מפני מה שניכר ונחשד כסטייה מההליכים המקובלים ובכך לאפשר לגורמים אינטרסנטיים לקדם את ענייניהם הכלכליים, היא מעשה פסול שגלומה בו שחיתות ציבורית. הפגיעה בציבור ובאינטרס הציבור אינה פוחתת רק משום שלעובד הציבור לא נולד רווח כלכלי.

כך גם לגבי נאשם 5. גם אם לא הפיק רווח אישי כלכלי מזכייתו של גרוס במכרז הספציפי, הרי שגם לשיטתו, היה לו בהחלט עניין בשיפור מערכת יחסיו עם גרוס והוא הבין, מן הסתם, שהדבר עשוי לסייע לחברה בטווח הרחוק. גם אם כדברי נאשם 5 הוא חשש לסרב לגרוס שנודע כאדם כוחני ובעל השפעה, הרי שלא נטען ולא הוכח שנאשם 5 פעל במצב של "אין ברירה", או שלא היה יכול לנהוג אחרת. מדובר בבחירה מדעת שבחר נאשם 5 לעשות, ועל שיקול דעת לקוי זה הוא אמור כיום לתת את הדין. די אם ניזקק לצורך ענייננו כדוגמא להתנהלותו של דורון שמואלי אשר גם אליו פנה גרוס בבקשה דומה, אך הוא, למרות שהסכים תחילה לרכוש את חוברת המכרז לבקשת גרוס, התעשת בהמשך וסרב להגיש הצעה למכרז.

שני הנאשמים בחרו לנהל הליך הוכחות ארוך, שבמהלכו לא הודו ולא הביעו חרטה. החרטה המסוימת שהביע נאשם 5 בפני קצינת המבחן היא אומנם מבורכת, אך אין בה כדי להקהות מהעובדה שלאורך ההליך הפלילי הוא כפר באשמה והסתבך בגרסאות נפתלות ולא עקביות שהובררו כבלתי נכונות.

אמנם זכותם של הנאשמים היה לכפור על מנת שהמאשימה תוכיח את אשמתם, אך בעשותם כן לא עומדים לזכותם אותם נימוקים לקולא השמורים למי שמודה ומביע חרטה.

אשר לעונשו של נאשם 1:

אומר כבר בראשית דברי, כי על רקע חומרת העבירה והחובה להביע מסר עונשי ראוי ותקיף בגנותה, לא ניתן לקבל את עתירת ב"כ נאשם 1 להסתפק לגביו בענישה מותנית בלבד. תהא זו סנקציה עונשית קלה מדי שלא תהלום את מטרות הענישה במקרה זה ותשים לאל את חובת בית המשפט להביע מסר עונשי תקיף ומרתיע כנגד מעשים כאלה המבוצעים על ידי עובד ציבור.

ב"כ נאשם 1 הפנה לעונשים שהוטלו על חיררי ונאשם 2, אך אלה אינם יכולים להוות אמת מידה רלוונטית להשוואה. ראשית, מדובר במי שהורשעו לאחר שהודו במיוחס להם ודינם נגזר במסגרת הסדרי טיעון. לא זו אף זו, חיררי לא הועמד לדין בתיק הנוכחי ונאמנים עלי דברי ב"כ המאשימה כי הורשע בעבירה שנסיבותיה קלות בהרבה. אשר ליעקב מאיר, לא זו בלבד שצרף את התיק הנוכחי לתיק אחר שהתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי שבעצם אי ניהולו הוא חסך זמן שיפוטי ניכר, אלא שנדון לריצוי עונש מאסר בפועל בן 10 חודשים וקנס כספי גבוה, עונש חמור מזה שלו עותרת התביעה כנגד נאשם 1.

אכן, מאז קרות האירוע חלפה תקופה לא מבוטלת. גם אם נניח לצורך העניין שהשיהוי שננקט על ידי רשויות החקירה והתביעה היה מוצדק ומחויב המציאות, הרי שמדובר בנסיבה שנהוג להתייחס אליה כנסיבה לקולא ולא ניתן להתעלם ממנה.

עם זאת, ההתחשבות בחלוף הזמן הרב מגולמת לטעמי בעתירת התביעה לעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. אלמלא נסיבה זו היה בהחלט ראוי לגזור על נאשם 1 עונש חמור יותר עד כדי ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח.

לצורך גזירת הדין לא אתעלם גם משאר נסיבותיו האישיות של נאשם 1 כפי שפורט בדברי בא כוחו, לרבות גילו הלא צעיר, העובדה שחדל מלשמש בתפקידו, תרומתו לציבור עד להסתבכותו הנוכחית וכן מצבו הכלכלי כיום.

במכלול השיקולים השונים, אני גוזרת על נאשם 1 את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל בן 5 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות שירות.

הנאשם יבצע את עבודות השירות באגודה למען העיוור ברח' הרב יוסף גמליאל 1, גדרה, בימים ובשעת שנקבעו בחוות דעת הממונה. הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות בתאריך23.10.11 ועליו להתייצב ביום זה בשעה 08:00 במפקד מחוז הדרום בבאר שבע.

2. מאסר על תנאי של 10 חודשים שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע תוך 3 שנים מהיום.

3. קנס בסך 20,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-2 תשלומים חודשיים שווים שהראשון שבהם ביום 1.11.11. אי עמידה באחד התשלומים תביא לפירעון מיידי של הקנס כולו.

אשר לעונשו של נאשם 5:

בעת שבאים לגזור את עונשו של נאשם 5 לא ניתן להתעלם לחלוטין מהעונש שהוטל על צבי אורגד (נאשם 3) בתיק זה. מדובר במי שהורשע בעבירה זהה בנסיבות זהות.

אכן, צבי אורגד הודה בשלבים הראשונים של ההליך הפלילי, הביע חרטה ודינו נגזר במסגרת הסדר טיעון. נסיבה זו שנלקחה בחשבון לטובתו בעת גזירת דינו (יחד עם נסיבות לקולא נוספות), אינה עומדת לזכותו של נאשם 5, עובדה שמצדיקה, הן מבחינה מוסרית והן כחלק ממדיניות הענישה הנוהגת, כי יוטל על הנאשם עונש חמור משל זה שהוטל על אורגד.

בהקשר זה לא אוכל לקבל את טענת ב"כ נאשם 5 כי יש להקל עם נאשם 5 יחסית ליעקב אורגד (וליוסף שדה), מחמת שלהם היה כביכול אינטרס רב יותר לשתף פעולה עם גרוס בגלל מערכת היחסים העסקית הכוללת ביניהם. לא זו בלבד שטענה זו לא הוכחה עובדתית, אלא שגם אם היא נכונה, לא מצאתי בה נימוק להקלה בדינו של נאשם 5.

במסגרת האיזונים הראויים והאבחנות שיש לעשות בין נאשם 5 לבין אורגד ולבין הנאשמים האחרים בפרשה, ועל רקע הנימוקים לקולא שפורטו בתסקירו של נאשם 5, הגעתי למסקנה להטיל על נאשם 5 צו של"צ בהיקף זהה לזה שהוטל על צבי אורגד, כאשר האבחנה המתחייבת בין שניהם תעשה בגובה הקנס שיוטל על נאשם 5.

סיכומו של דבר, אני גוזרת על נאשם 5 את העונשים הבאים:

1. עבודות של"צ בהיקף של 400 שעות וזאת בהתאם לתוכנית שגובשה עבורו על ידי שירות המבחן. שירות המבחן ידווח לבית המשפט עם סיום עבודות השל"צ או בכל מקרה שבו הנאשם לא יבצע את המוטל עליו.

2. מאסר על תנאי של 7 חודשים שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.

3. קנס בסך 30,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים שהראשון שבהם ביום 1.11.11. אי עמידה באחד התשלומים תביא לפירעון מיידי של הקנס כולו.

המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות שירות (בהתייחס לנאשם 1 ) וכן לשירות המבחן (בהתייחס לנאשם 5).

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ה' בתשרי תשע"א, 03/10/2011, בנוכחות הצדדים.