מאת ד"ר חיים משגב

הרבה אנשים טובים עומדים לאבד את כל עולמם בשבועות הקרובים. אנחנו נראה אותם נגררים מבתיהם בידי חיילים וחיילות, בוכים, בועטים לכל עבר, נעלמים בתוך כלי-רכב צבאיים. הכל יהיה סטרילי למהדרין. חפצי הבית ייארזו בידי לובשות מדים מבוישות. פה ושם יתגלגל לו דובי קטנטן על הרצפה. רגל

צבאית תבעט בו בחביבות. הילדים הקטנים ייאספו ויועברו למקומות איסוף צבאיים, בעוד הוריהם נשלחים למחנות מעצר. אנשי מצ"ח יחקרו כל גילוי של אמפטיה למפונים, והפרקליטים הצבאיים יטרחו על הגשת כתבי אישום לבתי-הדין הצבאיים נגד המסרבים לפקודה שהיא, כמובן, חוקית בעליל. הרבנות הצבאית תעסוק בפינוי הקברים. וקולות הנפץ שיישמעו ברקע לא יהיו של מתנחלים המתנגדים בכוח למעשה הנבלה שנעשה בהם.

הרמטכ"ל יכול כבר לכשכש בזנבו. הניצחון של צה"ל כמעט מונח בכיסו. הממשלה החליטה, הכנסת אישרה ודן ח-ל-ו-ץ, זחוח מתמיד, יוכל לחרוץ עוד חריץ בחגורת מכנסיו. בוועדת חוץ וביטחון הוא אפילו יוכל לומר לכל מקטרגיו, אלה שרואים בכיליון עיניים את רפיסות הדעת של צמרת צה"ל - שכישורי רבים ממנה נבחנו 'על אמת' בעיקר בפרוזדורי לשכת ראש הממשלה -  שחייליו חזרו הביתה בשלום. חלוץ הוא אולי לא "מינוי פוליטי", אם כי גם על כך אפשר להתווכח - כמו על האופן שבו נבחר היועץ המשפטי לממשלה, זה שהזדרז למחוק לאריאל שרון את כתב האישום שכבר הוכן נגדו - אבל הוא בוודאי יירשם בדפי ההיסטוריה כמי שהוביל, בלא מעט חדווה, את תהליך הנסיגה הארור הזה.

היום שאחרי יהיה, מן הסתם, אחד מרגעי השפל העגומים ביותר של התנועה הציונית מאז ראשיתה. מכאן ואילך צפויה רק הידרדרות. קיר הברזל שעליו נסמכה מדינת ישראל מאז הקמתה נסדק. הערבים כבר מכים בו בתקווה למצוא עוד סדקים. עברה מן העולם הסולידריות החברתית, שראתה בצה"ל את המוסד האולטימטיבי שבמסגרותיו מצאו הכל - ותיקים ועולים, עשירים ועניים, בני כל העדות כולן - דרך להגשמה לאומית. ציבור גדול, מסור, בלתי מתפשר ונאמן סולד עתה מן התפקיד המאוס שאותו ממלא צה"ל. בעתיד, יש להניח, יתמלאו שורות הצבא, ממש כמו בארצות-הברית, בעיקר במובטלים וחסרי-בית. כוחות ראויים מן המחנה הגדול מאוד - זה שהאידיאולוגיה הלאומית-הימנית משמשת עבורו לפיד המאיר את הדרך - יעשו הכל כדי שלא להיות חלק ממנו.

הרמטכ"ל מדבר, לפי שעה, רק על תלמידי ישיבות ההסדר. אולם הם לא היחידים שרואים כיום בצה"ל קבלן כוח-אדם, העושה בפקודתו של ראש הממשלה את הנתעב שבמעשים. אין ספק שחלק מאלה המרכיבים כיום את הדרג הבכיר בצבא יקבלו מיד לאחר סיום הפינוי שדרוג, כמו אלוף פיקוד הדרום - שכבר קיבל הבטחה לנסיעת צ'ופר לוושינגטון לכמה שנים, או אחרים שלהם כבר הובטחו ג'ובים עתירי הכנסות במגזר הציבורי-עסקי. אבל לכל אחד מהם יש לומר בפשטות רבה: כשתסיימו לבלות ברחבי העולם על חשבון הקופה הציבורית, לא בטוח שיהיה לכם לאן לחזור.

צה"ל מתקפל תחת אש. זה קרה בדרום לבנון - וזה קורה עכשיו ביתר שאת. אי אפשר לברוח מן העובדה הזאת. "תוכנית ההתנתקות" היא בסך הכל שם מכובס למהלך פוליטי, המבטא קריסה מוחלטת של תורה מדינית שהייתה נר לרגלי המדינה היהודית מאז הקמתה. מי שלא מבין זאת כעת, ימצא בצה"ל הרבה דחלילים בעוד מספר חודשים. ולא רחוק היום בו את המתגייסים החדשים יצטרכו להביא בכוח לוכדי עריקים.

לא בטוח שצה"ל החדש יוכל לעמוד באתגרי השנים הבאות.

לצפייה במאמר שפורסם ב - y-net  לחץ כאן