1.                  תביעה זו הוגשה כעתירה מינהלית, בה התבקש בית המשפט ליתן צו האוסר על המשיבה, היא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (להלן: "האוניברסיטה"): "להעמיד לדיון משמעתי את העותרים או להמשיך בהליך המשמעתי נגדם, עד אשר יקויימו הוראות הדין הנוהג במדינת ישראל:

(א) יוגש נגדם כתב-קובלנה, כמקובל, המפרט אחת לאחת את העובדות המיוחסות להם;

(ב) יימסרו להם עדויות מפורטות, בכתב, של אלה שעומדים להעיד כנגדם כעדי-תביעה;

(ג) יקויימו סדרי הדין הנהוגים עפ"י דין בהליכים משמעתיים, שהם, מטבעם, בעלי גוון מעין-פלילי...".

513002171

מאחר ומדובר במוסד להשכלה גבוהה, נדרשו העותרים להסביר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה, תוך הפנייתם לעע"מ 7151/04 הטכניון – מכון טכנולגי לישראל נ' ליאור דץ, השולל סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה כנגד האוניברסיטה.

בתגובתו טען ב"כ העותרים כל הניתן כדי לשכנע בית המשפט, שסמכותו של בית המשפט

המינהלי משתרעת גם על עתירות כנגד האוניברסיטה. בנסיבות אלה, קבעתי העתירה לדיון והוריתי לאוניברסיטה להתייחס גם לשאלת הסמכות העניינית.

האוניברסיטה הגישה בקשה לסילוק העתירה וצו הביניים, על הסף, בנימוק שחוק בתי המשפט לענינים מינהליים אינו חל על מוסדות להשכלה גבוהה ובית המשפט העליון, בשורה של פסקי דין, קבע כי מוסדות להשכלה גבוהה אינם נכללים במסגרת סמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים.

לאחר שב"כ העותרים השמיע טענותיו, הבהרתי את אשר היה ברור מלכתחילה, שאין לבית המשפט לעניינים מנהליים הסמכות לדון בעתירה, רק אז התרצה ב"כ העותרים, לקבל המלצת בית המשפט ולהעביר העתירה לפסים של תביעה רגילה.

2.                  לאחר שהעתירה הועברה לפסים של תביעה רגילה, הוסכם בין הצדדים כי העובדות אינן שנויות במחלוקת והשאלה שנותרה לדיון היא שאלה משפטית, על כן הוסכם כי פסק הדין ינתן על סמך החומר שבתיק, תוך השלמת טיעונים קצרה.

טענות התובעים

3.                  הרקע להגשת התביעה היא קובלנה שהוגשה כנגד התובעים בבית הדין המשמעתי לסטודנטים בשל קיום פעילות ציבורית או פוליטית בשני מועדים, מבלי שפנו בכתב לדיקן הסטודנטים ובקשו את אישורו מראש לקיים הפעילות. התובעים סבורים כי הזימון שנשלח אליהם והקובלנה נעדרים פרטים הנדרשים לקיומו של הליך משפטי הוגן, הדורש פירוט האישומים נגד התובעים והחומר הראייתי נגדם על כן עתרו לביהמ"ש שיאסור על הגשת הקובלנה. עוד נטען כי בזימון לדיון המשמעתי מצוין כי יש מוזמנים נוספים לדיון, אך אלה אינם מוגדרים כעדים ואין כל עדות בכתב שנגבתה מהם. פניות התובעים לנתבעת לתקן הפגמים זכו במענה מגומגם שלא היה בו ממש. הנתבעת אינה מודעת לסדרי הדין ולעקרונות של צדק והגינות משפטית המתבקשים בדין משמעתי. על הנתבעת לנסח קובלנה מפורטת בעלת מסגרת עובדתית ברורה ולגבות עדויות בכתב מעדי התביעה, בכפוף לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

93537579864

בסיכומיהם הרחיבו התובעים חזית וטענו טענה נוספת, שאין לה זכר בכתב התביעה ואינה רלוונטית, לפיה, על פי התקנון אין התובעים יכולים להיות מיוצגים ע"י עו"ד. טענה זו עדיף שלא הייתה באה לעולם כיוון שהאוניברסיטה לא מנעה ייצוגם של התובעים על ידי עו"ד.

תגובת הנתבעת

4.                  התובעים מבקשים מביהמ"ש להתערב התערבות חיצונית בהחלטות בית הדין המשמעתי ובית הדין לערעורים של האוניברסיטה, אשר מהווים טריבונלים פנימיים שבהחלטותיהם נמנעים בתי המשפט, ככלל, מלהתערב, אלא בנסיבות חריגות ביותר. ניהול הליכים משמעתיים הוא חלק מהחופש הנתון למוסד להשכלה גבוהה לנהל את ענייניו המנהליים והאקדמאיים. התערבות בהליכים אלה, בשלב כה מקדמי, כאשר ההליכים טרם התקיימו, אין לה מקום. מה גם שלכתב ההגנה צורף כתב קובלנה מתוקן שבא לרפא הפגמים עליהם הצביעו התובעים בכתב הקובלנה.

לגבי העדויות – אין האוניברסיטה מחוייבת בגביית עדויות בכתב. בכתב הקובלנה המתוקן צוינו שמות העדים ועיקרי עדותם. באשר לסדרי הדין, ועדת המשמעת פועלתעל פי הכללים הקבועים בתקנון המשמעת ולפי כללי הצדק הטבעי.

דיון

5.                  השאלה לדיון, האם על בית המשפט להתערב בהליכים המתנהלים בפני בית הדין המשמעתי עוד בטרם החל ההליך, לאור הטענות בדבר החסר בכתב הקובלנה או בהעדר עדויות בכתב. עיקר התביעה נוגעת לפגיעה בזכויות יסוד של התובעים במסגרת ההליך המשמעתי בו נקטה האוניברסיטה נגדם, ובחוסר יכולתם של התובעים להתמודד באופן הוגן עם המיוחס להם.

6.                  האוניברסיטה היא מוסד להשכלה גבוהה וחלות עליה הוראות חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח- 1958.

סעיף 15 לחוק נושא הכותרת "חופש פעולה" קובע כדלקמן: "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמנהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו. בסעיף זה, "עניינים אקדמיים ומנהליים" - לרבות קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטת הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת".

במסגרת חופש פעולה זה, הזכות בידי האוניברסיטה לקיים את ענייני המשמעת ולשם כך קיים גם תקנון המשמעת, שהסטודנטים הלומדים באוניברסיטה, כמו גם האוניברסיטה עצמה, כפופים לו וקיבלו על עצמם לנהוג על פי הכללים שהותוו בו.

אין מחלוקת, איפוא, כי על האוניברסיטה לקיים את סדרי דין הקבועים ב"תקנון משמעת הסטודנטים" (נספח ב' לכתב ההגנה).

בתקנון קבועים הכללים הנוגעים להליכים משמעתיים, ובכלל זה אופן פתיחת הליך משמעתי וסדרי הדיון בפני בית הדין המשמעתי לסטודנטים של האוניברסיטה (ס' 5-6 לתקנון). סעיף 5.3.4 לתקנון קובע, כי מזכיר רשויות השיפוט "יצרף להזמנה את הקובלנה , וכן עותק של תקנון משמעת הסטודנטים. הנתבע יוכל לעיין בחומר הראיות במזכירות האקדמית בתיאום עם מזכיר רשויות השיפוט".

אכן, כתב הקובלנה המקורי לקה בחסר ותוקן, לאור פנייתו של ב"כ התובעים. אך גם אם נשאר היה כתב הקובלנה המקורי, עדיין לא היה מקום להתערבות בית המשפט, כיון שטענות כנגד נוסח כתב הקובלנה להישמע בפני בית הדין למשמעת ולא בבית המשפט. אף כי כתב הקובלנה תוקן, המשיכו התובעים לדבוק בטענותיהם תוך התעלמות מעובדה זו וטענו כי יש להגיש כתב קובלנה מפורט בחלקו העובדתי ולא בלשון סתמית ולמסור לתובעים את עיקרי העדויות.

אין מקום להתערבות בית המשפט בשלב זה, תוך הוראה לאוניברסיטה לא להעמיד התובעים לדין משמעתי, לאור נוסח הקובלנה והעדר ראיות בכתב. טענות בדבר הפגם, אם נפל בכתב הקובלנה, על העותרים לטעון בפני בית הדין המשמעתי, ועל בית הדין יהא להתייחס לטענות אלה.

7.                  טוענים התובעים שעסקינן בהליך"מעין פלילי" עם השלכות על עתידם - אך גם בהליך פלילי טענות נגד כתב האישום ו/או העדר ראיות ו/או הזכות לעיין בראיות אלה, נשמעות בפני בית המשפט הדן בהליך הפלילי, בודאי בשלב הראשוני ואין מקום לתקיפת נוסח כתב האישום בהליך אחר, שיאסור הגשת כתב האישום מפאת הפגם שנפל בניסוחו.

נשאלת השאלה היה והאוניברסיטה אינה מקיימת הכללים בתקנון, האם יש מקום להתערבות בית המשפט. נראה לי שהתובעים מקדימים את המאוחר. אם נפל פגם בכתב הקובלנה, או בחובת האוניברסיטה לגבות העדויות בכתב, טרם הגשת כתב הקובלנה או האם ניתן להסתפק בתמצית העדויות על פי תקנון המשמעת, הרי המקום לדיון בפגם זה ואולי לתקנו, ככל שנפל פגם, אינו בהליך חיצוני לדיון המשמעתי, אלא בטיעון בפני הגוף הדן בקובלנה, בית הדין למשמעת של האוניברסיטה.

ב"כ התובעים מפנה לפסק דין שניתן בה"פ (ב"ש) 2085/07 דויטשר עמית נ' אוניברסיטת בן גוריון, בה פסל כב' השופט ואגו סעיף מתקנון האוניברסיטה. התביעה שבפני אינה לפסילת סעיף בתקנון האוניברסיטה, אלא כנגד ניסוח כתב הקובלנה ואי גביית ראיות בכתב, טענות שמקומן בפני בית הדין למשמעת ולא בפני בית משפט זה, כאשר בית הדין למשמעת, טרם התכנס וטרם שמע טענות התובעים.

8.                  סוף דבר, התביעה נדחית. התובעים ישלמו לאוניברסיטה הוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסכום של 12,000 שח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"א, 27/04/2011, בהעדר הצדדים.

511497243